שני מתכוני פסטה פשוטים ומעולים

ביומיים האחרונים יצא לי לאלתר שני מתכוני פסטה, מעכשיו לעכשיו עם חומרים פשוטים וחשק אדיר לאוכל שווה וטעים, ולמרבה השמחה- שניהם יצאו מעולים. שני המתכונים נולדו מהצורך להכין מנות בלי שום ובצל תוך תקווה שיצא טעים, הייתי סקפטית אבל התוצאות מדברות בעד עצמן… (כמובן שאפשר להוסיף בצל, ובעיקר שום למתכונים והם רק ישתבחו, אבל הם ממש מוצלחים כפי שהם).

פסטה ברוטב עגבניות טריות

המצב היה כזה: במקרר יש כמה עגבניות שרי (מזן תמר) שנשארו, שלושה וחצי עלי בזיליקום (ששרדו את הנבילה של יתר חבריהם לזר), וקצת קשקבל. וכאמור- בלי שום ובלי בצל. אז החלטתי לבשל את העגבניות "במיץ של עצמן" ולקוות לטוב… התקוות עזרו, יצא רוטב משגע, ולרגע התחלתי להבין את הגיגיו של אייל שני באשר לנפלאות העגבניה… תמיד אהבתי עגבניות אבל צורת הבישול הזו מוציאה מהן משהו טוב במיוחד.

לא התאפקתי עד שאעשה עוד כמה נסיונות ואני מעלה את המתכון כמו שהוא במקור- הכמות מספיקה למנה אחת גדולה ומשביעה , אפשר כמובן בקלות להגדיל את הכמויות (ואז זמן הבישול עשוי להיות ארוך יותר). אפשר ואפילו מומלץ להוסיף כמה שיני שום לעסק, בהתחלה יחד עם העגבניות (רק להקפיד שלא יישרף כי לשום שרוף יש מרירות לא נעימה). חשוב להשתמש בעגבניות טובות וטעימות- עדיף עגבניות שרי, אפשר כאלה שכבר התרככו אחרי כמה ימים במקרר, אבל לא עגבניות מעפנות ולא עגבניות חסרות טעם מהסופר- עגבניות הן המרכיב העיקרי במתכון וזה פשוט לא יצא טעים.

החומרים:

פסטה מבושלת

8-10 עגבניות שרי תמר די גדולות  (לא הקטנטנות)

קוביית חמאה קטנה (בערך 15 גר')

כף שמן זית

פלפל שחור, מלח (רצוי גס)

3-4 עלי בזיליקום

קורט סוכר (תלוי במתיקות העגבניות)

גבינה צהובה (קשקבל, טל העמק, עמק, מוצרלה, פרמז'ן- מה שאוהבים)

ההכנה:

חותכים את העגבניות לפרוסות/רבעים. שמים בסיר יחד עם החמאה ושמן הזית. סוגרים את המכסה ונותנים 10 דק' להתבשל על אש בינונית (כדאי להשגיח כי אם האש חזקה מדי זה מתחיל להישרף בצידי הסיר). מוסיפים את הסוכר, המלח והפלפל, והבזיליקום. מנמיכים מעט את האש ונותנים להתבשל עוד כ-5 דק' (תוך ערבוב מידי פעם), עד שהעגבניות הופכות למעין מחית, עם ריח שעושה תיאבון. העגבניות מתבשלות במיצים של עצמן ובמהירות מתחילות להתפרק והופכות לרוטב. מוסיפים לתוך הסיר עם הרוטב את הפסטה המבושלת ונותנים לה להתבשל בתוך הרוטב תוך ערבוב 2-3 דק'. מעבירים לצלחת, מוסיפים את הגבינה (מוצלח במיוחד עם גבינות שנמסות והופכות לחוטים כיפיים עם טעם חלבי, וכמובן שגם פרמז'ן תעשה עבודה מצויינת). זוללים מיד…

פסטה עם ברוקולי ופטריות

חזרתי מסיבוב בשוק הנמל בת"א, עם שלל רב: תירס גילי מתוק, מרווה וזעתר טריים, אבוקדו בשל ומוכן לאכילה, ברוקולי טרי, פטריות שמפיניון, פטל אדום טרי (בסוף נובמבר!!), פרמג'אנו רג'אנו איטלקי, ומקלות גבינה של מאפיית "לחמים" שנושנשו בדרך. היו שם גם גזרים במבחר צבעים, שפע ירקות, דלעות בכלמיני צורות, ותאנים (!) נהדרות עם טעם של פעם שהצטערתי שלא קניתי. יחד עם היום השמשי, השמיים הכחולים והים הנהדר, זה היה בילוי מוצלח במיוחד לשישי בצהריים.

אחרכך הגיע הזמן להכין ארוחת ערב, ולנצל את שלל המרכיבים הטריים.

הכמות במתכון מספיקה ל-2 מנות גדולות מאוד או ל-4 מנות בארוחה שיש בה עוד מרכיבים. גם כאן אפשר בקלות רבה להכפיל כמויות עבור ארוחה רבת סועדים (או כדי שישאר עוד קצת למחר). אפשר ואף מומלץ להוסיף כמה שיני שום בתחילת הבישול, למרות ששוב- המתכון יוצא פשוט מעולה גם בלי. התבלינים רבים ומגוונים, ומשתלבים נהדר, אבל אפשר גם להשמיט מה שאין או שלא מתחשק, ועדיין יצא טעים.

החומרים:

כחצי חבילת פסטה

סלסלת פטריות שמפניון

ברוקולי אחד

כ-25 גר' חמאה

כמה ענפי טימין

5-6 עלי מרווה

חצי מיכל שמנת מתוקה לבישול (15% שומן)

פלפל שחור, מלח (רצוי גס)

שמן כמהין (אם רוצים, כחצי כפית עד כפית, לפי הטעם)

גרידה מחצי לימון (קליפה מגוררת) וכמה טיפות לימון

פרמז'ן בנדיבות

הכנה:

מנקים את הברוקולי וחותכים לפרחים בגודל נגיס, את הגבעולים חותכים לחתיכות קטנות (אם הוא ללא ריסוס ויש חשש מחרקים אפשר להשרות ל-15 דק' בקערה עם מים ומלח ואז לשטוף, החרקים אמורים לצוף אם ישנם כאלה). מנגבים את הפטריות או קולפים את הקליפה החיצונית הדקה שלהן (לא לשטוף כי הן יספגו מים) וחותכים לרבעים (או לשישיות תלוי בגודלן).

מרתיחים מים בסיר גדול לבישול הפסטה (אפשר להוסיף מעט מלח). כשהמים רותחים מוסיפים את הפסטה, כעבור 3-4 דק' מוסיפים את הברוקולי (לתוך הסיר עם הפסטה, שיתבשלו יחד). לוקח לברוקולי כ6-7 דק' להתבשל (בהנחה שהוא חתוך לגודל ביס) אז ככה מתאמים את זמן הבישול שלו עם זמן הבישול של הפסטה (שהוא בד"כ כ-10 דק' תלוי בסוג).

בזמן שהפסטה מתבשלת, מחממים את החמאה בסיר בינוני, ומטגנים את הפטריות תוך ערבוב. מוסיפים טימין, מרווה, פלפל שחור ושמן כמהין (אם רוצים). מערבבים.

כשהפסטה והברוקולי רכים ומוכנים, מרוקנים את מי הבישול, ומעבירים את הברוקולי לסיר עם הפטריות המיטגנות (הפסטה מחכה בינתיים בסיר). מוסיפים לפטריות ולברוקולי שמנת מתוקה, ומאפשרים להגיע לרתיחה עדינה. מוסיפים כמה טיפות לימון, וגרידת לימון. מוסיפים את הפסטה המבושלת לתוך הסיר עם הרוטב ומבשלים כ-2 דק' תוך ערבוב.

מחלקים לצלחות, ומוסיפים פרמז'ן בנדיבות.

זוללים 🙂

פשוטה וטעימה. פסטה עם ברוקולי ופטריות

מודעות פרסומת

בית תאילנדי

בכלל התכוונו לאכול פיצה. ואח"כ לשבת בים ולטבול את הרגליים בחול. ואולי איזה דרינק.

הפיצה היתה סגורה, אז התדרדרנו במורד בוגרשוב, מחפשים משהו לנשנש לפני שנגיע לחוף. חצינו את בן יהודה, נעמדנו ברמזור בין הפיצה המקסיקנית לבית תאילנדי. הרגליים הצביעו תאילנד, ננסה, נאכל איזה פאד-תאי, אולי אפילו נחלוק אחד, ונמשיך לים. בכלל לא הזמנו מקום, יום שישי עשר בלילה. פתאום שלום-שלום, מכירים מלפני שנים, מהתיכון, וסידרו לנו שולחן. מסביב המון חבר'ה צעירים, מחוייכים, קירות הבמבוק מזכירים קצת איזה גסטהאוס. הסתכלנו קצת בתפריט, היינו קצת סקפטיים, אבל החלטנו להזמין שייק פירות כמחווה למלוא שנה לירח הדבש בתאילנד. מנגו אננס על חלב קוקוס. פתאום קלטנו ששנינו לובשים את הבגדים שקנינו בחופשה ההיא. והמלצרית מקסימה וממליצה בלבביות מה להזמין, ויש מסאמאן קארי בתפריט. והשייק הגיע, עדין וטעים ומושלם, ממש כמו בתאילנד. ופתאום התרגשות כזו כשמחכים לאוכל, אולי אולי יהיה מוצלח ממש? בינתיים קיבלנו צלחת מוחמצים, עם טעמים מעולים של חמוץ ומתוק ושומשום, והתקוות גדולות, מתמקמות בבטן בציפייה. והאוכל מגיע, הריח משגע. נו, איך? תטעמי. איך, איך? תטעמי. נו? אין תשובה. הפה מלא מידי, בטעמים של חלב קוקוס, וקארי עדין, וליים, והאורז הספוג, ותפוחי האדמה, והעוף שאני בכלל לא אוהבת עוף אבל הוא מלא טעמים ומדהים.  ואטריות אורז מוקפצות ברוטב סויה שחורה משגע, טעם של "אני רוצה עוד ביס!". והטעמים של האוכל מעלים זכרונות, אנחנו מציצים בתמונות בגלקסי (התנגשות של הפשטות של תאילנד עם הקידמה והטכנולוגיה..), והאוכל ממלא את הלב בשמחה, ומחייה את ההרגשה ההיא, של חופש אמיתי, אחרי אחת התקופות הכי לחוצות ומתישות שעברתי בחיים. ושל אהבה, כזו של ירח דבש, אופטימית, מתוקה. הטעם אותו טעם, ובלב אותו אושר. מדהים איך חוויה פיזית כמו טעמים וריחות יכולה לחבר לרגשות זכרונות ותחושות ממש "חיים" כפי שהיו באותו רגע. טעמים שהתגעגעתי אליהם ממש, וחשבתי ששנים יעברו עד שאטעם אותם שוב. ויש מנגו סטיקי רייס לקינוח.

בדרך חזרה מחוייכים, מחזיקים ידיים, תהינו אם אחרים יהנו מהחוויה כמונו, אם כל הקסם נבע בעיקר מגעגועים לחופשה ההיא. אז כמובן שחזרנו שוב, רק כדי לוודא שזה לא כמו הקסם של סינדרלה שמתפוגג בחצות, והתשובה היא, שמדובר באחת המסעדות הטובות שאכלנו בהן, הקסם חי ובועט :). (ואל תוותרו על הארטיקים התאילנדיים לקינוח!)

בית תאילנדי,

בוגרשוב 8 ת"א

03-5178568. (מומלץ להזמין מקום מראש)

 

(הפעם אין תמונות, לא כ"כ הצלחנו להתאפק מלאכול כדי לצלם… ודי חשוך שם ככה שהתמונות לא יוצאות משקפות)

דלאל

הקונדיטוריה היפהפיה של ענר צלאל בנווה צדק היא גן עדן קטן שנמצא ממש כאן.  המקום קטנטן ולרוב הומה, עם שיק אירופאי .

מה תוכלו למצוא כאן? דלפק ארוך-ארוך, מלא קרואסונים מתוקים ומלוחים, קישים, טארטים, עוגות שמרים, לחמים, עוגות בחושות, עוגיות שוקולד צ'יפס ענקיות, רוגעלעך, קינוחים, הכל עשוי חומרי גלם איכותיים בעבודת יד מוקפדת.

(ובפורים תוכלו למצוא כאן את אוזני ההמן המשובחות בעיר!)

המחירים שפויים לגמרי, המבחר רב ומשתנה, והאווירה שמחה.

ממליצה בחום על מאפי השמרים האישיים, על הטארטים (בצק פריך קרם פטיסייר ופירות העונה) המשגעים, הרוגעלעך, קיש הבצל המופלא, קרואסון בשמל חלומי ומושחת, פס תרד וארטישוק טעים-טעים ועל החלות לשבת .

גם מרת'ה התלהבה מהם!

 

דלאל הקונדיטוריה

כל ישראל חברים 7, ת"א

א – ה 7:00 – 22:00 ו' 7:00 – 17:00, שבת סגור

03-5109292

http://www.dallal.info/restIndex3.asp?pageId=5

מהר לפני שהקיץ יגמר 2

בשנתיים האחרונות חזר הקרטיב, כוכב הילדות, לככב אצלי בקיץ ובגדול. בחום והלחות התל-אביביים הבלתי נסבלים, גיליתי שקרטיב הוא המרענן הרשמי. תמורת 3 שקלים מקבלים מכת קור קטנה, הטמפרטורות צונחות מייידית והחיוך חוזר. לפחות לחצי שעה שעה יש הקלה בעומס החום 🙂

הקיץ הזה הופיעו כפטריות אחרי הגשם הראשון (נו שיבוא כבר) ארטיקים מפירות טבעיים בשלל טעמים. הראשונים שפגשתי (וגם אלה שמתומחרים הכי סבבה) היו הארטיקים של priZ.

הארטיקים הם בעצם סורבה קפוא על מקל, ללא צבעי מאכל וללא חומרים משמרים.

תוכלו למצוא אותם באבן גבירול, וגם בשוק הנמל בת"א,

וליהנות מטעמים שווים כמו קוקוס, ליצ'י, מנגו, פסיפלורה, אבטיח, פירות יער ועוד ועוד.

יש בגודל רגיל וגם בגודל מיני (לגרגרנים כמותי שרוצים לטעום כמה טעמים וגם לאירועים-חתונות מסיבות וכו').

ותמיד חמודים שם ונותנים ארטיק עם חיוך 🙂

מצגת זאת דורשת JavaScript.

פריZ אבן גבירול 158 ת"א

03-5358666

http://www.priz.co.il/

*כל התמונות לקוחות מאתר החברה.

מהר לפני שהקיץ יגמר

הקוראים הוותיקים (…) וודאי יודעים, שאני לא חובבת של קפה (מי שרוצה גם להרגיש קורא ותיק יכול להתעדכן כאן). זה נכון גם לגבי אייס-קפה, לא בא לי טוב העניין הזה…

אז המלצה קפואה ושווה למי שרוצה אייס טעים שאינו על טהרת הקפה (וסתם למי שרוצה לגוון) – האייס הכי טעים ששתיתי,

אייס פקאן של קפה ג'ו.

זה בעצם אייס על בסיס וניל מ-ל-א בפקאן סיני (פקאן מסוכר) טחון. יאמי.

ובחלק מהסניפים אפשר להוסיף לזה פרי (ואז זה פרי שייק אייס פקאן או משהו כזה), הכי מומלץ להוסיף מנגו – לא מרגישים את הטעם של המנגו, אבל התוספת הזו הופכת את האייס לעוד יותר קרמי ומושלם.

🙂

איך לתקן חמאה שריככנו יותר מידי במיקרוגל (במתכונים לעוגיות)

הרבה מתכונים של עוגיות מתחילים בהקצפה של חמאה רכה וסוכר, לתערובת קרמית, תפוחה ובהירה. אבל, חמאה רכה משיגים ע"י זה שהשארנו אותה בחוץ בטמפ' החדר, נכון? וזה אומר שהחלטנו מראש להכין עוגיות, ועשינו הכנות כמו ריכוך החמאה… אצלי זה לא קורה הרבה, בד"כ מתחשק לי עכ-שיו להכין עוגיות. אז מה עושים בד"כ? מרככים את החמאה במיקרוגל. עד לפה קל ופשוט. (טיפ של מאיה מבצק אלים: לחמם בכל פעם כ-10 שניות, ולהפוך את החמאה לצד אחר שלה כדי שתתרכך באופן שווה מכל הצדדים ולא תהפוך לנוזלית לגמרי).

אבל- מלא פעמים קורה שריככנו את החמאה במיקרוגל יותר מידי. היא נראית בסדר, אבל כשמתחילים להקציף – רואים שהיא לא עולה לשומקום (לא תופחת..), כי היא נוזלית מידי. (שימו לב- לא מדובר במצב בו היא נמסה ממש לגמרי והפכה לנוזל).

וכאן הטיפ שלי- אם זה מה שקרה (וקורה לי די הרבה…) אל ייאוש! שימו את הקערה עם תערובת החמאה והסוכר ל 3-5 דק' במקפיא! החמאה תתקשה מעט ותהיה בדיוק במידת הרכות הנכונה להקצפה 🙂

אורז אדום וטעים עם קישואים

"אז מה אוכלים היום?"

עוד פעם פסטה? קוסקוס? אורז? אבל אכלנו אורז כל השבוע שעבר…

שנות הלימודים באוניברסיטה לא עשו טוב במיוחד לתזונה שלי. כיכבו בה במיוחד ירקות קפואים שהופשרו ושודכו לקצת רוטב סויה, פסטה בלי רוטב, חביתה… כל מה שאפשר להכין מהר-מהר, או לחטוף לתוך התיק רגע לפני שהאוטובוס בורח. (ולמרבה המזל, היו גם סטוקים של אוכל ביתי קפוא, באדיבות אמא וסבתא, שהצילו אותי לגמרי 🙂 ).

במשך השבוע, כששנינו היינו חוזרים מאוחר, בלי חשק או כוח להכין משהו (עזבו להכין, קודם להחליט, ואז ללכת לסופר לעשות קניות, ורק אז להתחיל להכין…), מתים מרעב וחייבים להספיק לקרוא עוד שני מאמרים למחר, הבחירה היתה בין פסטה לאורז, ולקוסקוס, כשממש רצינו לגוון (וגם זה עם קיצורי דרך כמו להרתיח את המים בקומקום לפני ששמים אותם בסיר 😉 ). כמובן שהתפריט הזה נמאס מתישהו, והאמת, די מהר.

טוב, מן הסתם הסיפור הזה מוכר לסטודנטים רבים…

בתואר השני כבר היה לפעמים טיפ-טיפונת יותר זמן, ונכנסו שדרוגים שכבר היה אפשר לקרוא להם ארוחה (משם מגיעים רבים מהמתכונים בקטגוריית המתכונים המהירים-הקלים-והטעימים בבלוג).

אחד מאותם שדרוגים היה האורז האדום הטעים-טעים של "בישולה", שגיוון את חוויית האורז. הוא שונה מאורז שמכינים עם רוטב עגבניות וקישואים ליד (גם אופציה טעימה בהחלט אך דורשת יותר השקעה וזמן), והטעם שלו מזכיר לי אוכל של בית ושל פעם, למרות שאף אחת מהסבתות שלי לא הכינה אורז אדום כזה…

חוצמיזה שבהכנת אורז אני בד"כ ממש גרועה, זה תמיד או נשרף לי או הופך לקוו'ץ' מעודף מים,             אבל האורז הזה תמיד מצליח לי 🙂

קישואים עם אורז /שולה מודן (מתוך הספר "בישולה" הראשון):  (הערות שלי בסוגריים.)

חומרים:

3 כפות שמן

1 בצל, חתוך לקוביות

כוס אורז (במקור אורז מאורך ושטוף, אני מכינה בד"כ עם אורז פרסי לבן וילך טוב גם עם סוגי אורז אחרים)

3 קישואים (במקור קלופים, אני מוצאת שאין בזה צורך), חתוכים לקוביות

קופסה קטנה (100 גר') של רסק עגבניות (אני ממליצה לשים יותר, כמעט כפול)

2 כוסות מים

1 כפית אבקת מרק עוף

1/4 כפית מלח

1/4 כפית פלפל שחור

1/2 כפית סוכר

2 כפות פטרוזיליה קצוצה (מאוד מוסיף, אבל אם אין הולך גם בלי)

הכנה:

מחממים בסיר גדול את השמן, ומטגנים את הבצל, להזהבה (ואפילו קצת השחמה, בשביל הטעם).

מוסיפים את האורז, ומטגנים כמה דקות (תוך בחישה מידי פעם).

מוסיפים את שאר החומרים, מערבבים ומביאים לרתיחה. מכסים, מבשלים על אש קטנה 10-15 דק' עד שכל הנוזלים יתאדו.

משאירים את הסיר מכוסה כ-10 דק' נוספות, לסיום הבישול וספיגת טעמים.

כדאי לוודא במהלך הבישול שיש עוד מספיק מים והאורז לא נשרף (אני בד"כ שמה אפילו קצת יותר מים ממה שכתוב). אפשר להוסיף מעט מים רותחים אם נראה שחסר. בסוף הבישול כן אפשר לתת לאורז "להיתפס" קצת בתחתית הסיר, זה החלק הכי טעים…

בתאבון!

עוגת קוקוס ויוגורט

אחת מהעוגות האהובות עלי, כזו שתמיד יוצאת מוצלחת. בחושה רכה ועסיסית מבפנים- את הלחות היא מקבלת מהיוגורט, מלמעלה נוצר לה קראסט טעי-ם. הקוקוס נותן לה מרקם כיפי, ואפשר לשלב איזה טעמים שרוצים.

 

עוגת קוקוס ויוגורט/חנה שאולוב:
חומרים:
150 גר' חמאה רכה
1 וחצי כוסות סוכר (אפשר להפחית, לכוס, כוס ורבע)
4 ביצים
3 גביעי יוגורט (1 טבעי ו-2 בטעמים)
100 גר' קוקוס
1 ורבע כוסות קמח תופח.

הכנה:
במיקסר לערבל יחד חמאה וסוכר (3-4 דק' לקבלת תערובת מעט תפוחה ובהירה),
להוסיף ביצים (אחת-אחת) ולערבל במהירות נמוכה.
להוסיף יוגורטים, קוקוס וקמח, לבחוש מעט ולאט.
לשפוך את הבלילה ל-2 תבניות אינגליש קייק משומנות, לאפות 35-45 דק' בחום בינוני (180 מעלות).

*אני אוהבת להשתמש ביוגורט אחד בטעם וניל (במקום בטעם טבעי), או ביוגורט מעודן , ויוגורט פטל/פירות יער (2 הגביעים שבטעמים). אפשר כמובן לשלב איזה טעמים שאוהבים.
מומלץ מאוד להוסיף גם פרי לבלילה- אפשר פטל קפוא, קוביות אגס או תפוח.  גם שוקולד-צ'יפס ישתלב מצוין. אפשר לשלב חתיכות אננס לעוגה בטעם פינה-קולדה.

משטח עבודה נוח למטבח

טיפ מעולה למטבח:

משטח גמיש גדול ונוח לעבודה, מבית איקאה. שמו הוא PROJS (ובקישור הזה תוכלו לאתר אותו ולמצוא אותו במלאי).

נהדר לשימוש במטבח כמשטח עבודה- לעבודה עם בצקים (עוגיות, עוגות שמרים, מאפים מלוחים למיניהם וכדומה),

הבצק לא נדבק אליו, והמשטח גדול ונוח- וחשוב מכל- רחיץ! לא צריך לנקות את השיש אח"כ, אלא פשוט להכניס את המשטח מתחת לברז, עם טיפונת סבון, וזהו, סיימתם לנקות!

כיוון שאני חולקת את חיי עם מהנדס, בעל רגישות גבוהה לבטיחות בכל הנוגע לפלסטיק, וכיוון שבמקור המשטח מיועד לשולחן משרדי, עשינו בדיקה קצרה ברשת כדי לוודא שהוא אכן מתאים לעבודה עם מוצרי מזון. המסקנה היתה שאין בעיה, זהו חומר שנעשה בו שימוש למזון באופן קבוע. מי שרוצה לקרוא עוד קצת יכול להיכנס לכאן וגם לכאן.

לא מומלץ לחתוך עליו עם סכינים חדות – זה משאיר עליו חריצים (ואז זה לא כ"כ בריא לשימוש עם מזון), אבל אפשר לרדד, למלא ולגלגל עליו בנוחות, ואת שלב החיתוך לעשות בתבנית על נייר האפייה.

ארוחת ערב זריזה בהשראה תאילנדית

אח, הגעגועים לתאילנד… שנה כבר כמעט עברה מאז הטיול שם, וכולי געגועים- לנופים, לים ולמים הטורקיזיים, לחופש, לאוכל, למחירים הזולים, לפינוקים, לבננה לוטי, לשייק פירות, לפינה קולדה מול השקיעה….

ובהשראת הגעגוע, תוקתקה ארוחת ערב זריזה אך מפנקת:

אורז בחלב קוקוס, עם ירקות וטופו ברוטב חמאת בוטנים. יאמי!

(וברוח האיזי של התאילנדים, הפעם מתכון קליל ולא אובסיסיבי לפרטים):

אורז- מבשלים כרגיל (כוס אורז על כוס וחצי מים), בסוף- אחרי שכיבינו את האש וחיכינו איזה 3-4 דקות- שופכים לתוכו פחית (או פחות..) של חלב קוקוס (החלב קוקוס/מי קוקוס זה עדין יותר, אפשר גם קרם קוקוס אבל זה יותר כבד). סוגרים את המכסה ונותנים לו להיספג בארז. לא לגעת , לפחות 10 דק', להתאפק. האורז מקבל טעם קוקוסי עדין, יכול להתאים כבסיס למנה מלוחה או- מתוקה! (למי שאוהב אורז עם חלב למשל).

הירקות והטופו- כל פעם יש לי ואריציה אחרת על זה, בגדול- בצל, טופו וירקות (גזר, קישוא, פטריות, נבטים למי שאוהב, אפונה קפואה, ברוקולי, שעועית ירוקה, התאילנדים שמים לפעמים גם קוביות תפו"א. איזה שילוב שאוהבים ו/או שיש זמין במקרר.) מטגנים בצל להזהבה, מוסיפים את הירקות לפי דרגת הקשיות (גזר ראשון, פטריות ונבטים בסוף). התיבול- סויה, חמאת בוטנים, פלפל. אפשר להוסיף גם גי'נג'ר מגורר (טרי או אבקה), שמן שומשום אם יש ואוהבים, שום, דבש/סילאן, קצת מהפחית של חלב הקוקוס (כדי שיצא רוטב סמיך),  והשוס- קליפת לימון מגוררת, וסקוויז של מיץ לימון!  נותן רעננות וטעמים מגניבים למנה, זה טיפ של התאילנדים, הם מגישים את הפאד-תאי ומנות האורז המוקפץ שלהם עם לימון, וזה משדרג את האורז בטירוף! אמרו כבר פעם אבל לא לקחתי מספיק ברצינות כנראה- לימון מוסיף המון…

יאללה בתאבון!

טוב, וקצת תמונות לאווירה: