שקדים טחונים

שקדים טחונים – כמו שוקולד, גם זה עסק יקר. אצלי בסופר עולה 10 ש"ח לחבילה של 100 גר'. שקדים טחונים משמשים תחליף לקמח בעוגות ללא קמח (יוצאת עוגה עשירה ונימוחה), מעשירים את הבצק הפריך של הטארט ומתנהגים יפה גם בעוגיות ובראוניז. (שלא לדבר על מי שרוצה להתעסק עם מרציפן).

אז ככה: בעדן טבע מרקט גיליתי גילוי מרגש: אפשר לקנות שקדים מולבנים (ז"א ללא הקליפה החומה) במשקל (שלמים, פרוסים או בשבבים), במחיר של 7 ש"ח ל-100 גר', ואחרי התשלום בקופה- אפשר להגיע עם הקבלה לעמדת התבלינים ושם יטחנו לכם אותם, בצ'יק, בלי תשלום נוסף.  שווה!! גם זול יותר, גם טרי יותר. אני קונה איזה חצי קילו כשאני שם ושומרת במקפיא.

ביררתי, הבונוס הזה קיים בכל הסניפים, חוץ מסניף שבעת הכוכבים וסניף עתידים רמת החייל.

איפה להשיג שוקולד מריר טוב ובזול

עוגת שוקולד תצא טובה אם היא תהיה עשויה משוקולד טוב, ז"א- 60% מוצקי קקאו לפחות. אבל, עוגת שוקולד טובה בד"כ מכילה די הרבה שוקולד , ואז זה כבר נהיה עסק יקר…

אז הנה טיפ:

בעדן טבע מרקט יש שוקולד 60%, במחיר שווה! בימים כתיקונם הוא עולה 5 ש"ח לחבילה (100 גר'), וכל הזמן יש עליו מבצעים (3 ב-12 ואפילו 3 ב-10). חישוב זריז-יוצא זול!  (אצלי בסופר המקבילה של עלית עולה 9 ש"ח ל-100 גר' למשל).

השוקולד הוא הכי איכותי שיצא לי לטעום מבין השוקולדים שנמכרים באריזות (בסופרים למיניהם). זה מורגש בעוגות בהחלט 🙂

לוקח טיפונת יותר זמן להמיס אותו משוקולד רגיל, והוא פחות מתוק מחבריו לקטגוריה (כלומר קצת יותר מריר),  אז אם מכינים ממנו עוגה לילדים אז כדאי להוסיף קצת סוכר לכמות הרשומה במתכון, בייחוד אם זה בקרם/בציפוי.

אין ספק שהדיל שווה: שוקולד איכותי יותר במחיר זול הרבה יותר. מוצלח ביותר.

הוא נראה ככה:

איך לזרז את זמן ההכנה של תפוחי אדמה בתנור

טיפ של רון:

ככה זה כשחיים עם מהנדס, דברים גאוניים שבחיים לא הייתי חושבת עליהם בעצמי הופכים להיות חלק מאורח החיים 🙂

אז ככה:

כדי לזרז אפייה של תפוחי-אדמה בתנור (רעבים כבר! עכשיו צריך לחכות איזה שעה??), עושים דבר פשוט: מכסים את התבנית עם תפוחי האדמה בתבנית תנור נוספת, כמו מכסה.  תפוחי האדמה מתבשלים בצ'יק! אחרי 20 דק' ככה הם כבר רכים, ואז שולפים את התבנית-מכסה החוצה (היא פשוט מחליקה החוצה כשמושכים) ונותנים להם להשתזף עוד איזה 10 דק', וזהו! ארוחת ערב מוכנה! בתאבון 🙂

זה כמובן עובד גם עם ירקות אחרים שאופים בתנור, למשל פרוסות חצילים שככה מוכנות ממש בצ'יק (חותכים לחצאים או לרבעים, מפזרים קצת שמן זית ולתנור). אח"כ אפשר לשדרג איתן לזניה, או סנדביץ'. תשגיחו עליהן, לא תאמינו כמה מהר זה מוכן!

חמדה עוגות והרוגעלעך הכי טעימים שיש

האמת, רוגעלעך מעולם לא הלהיבו אותי. תמיד העדפתי קרואסונים שמנמנים , עם עדיפות לבצק על המילוי. עד שנתקלתי באלה של חמדה, ו-איך אומר עובד מהסביח? חיי השתנו… הרוגעלעך של חמדה שמנמנים, רכים, אבל עם מעטה שעושה קרנץ' קטן בביס, קצת כבדים- אבל כבדות נעימה כזו, כאילו נסכו לכם חמאה בכל הגוף, וטעימים. כלכך טעימים. אני אוכלת אותם בביסים קטנים, ולאט, אם אני מצליחה להתאפק (אפשר לקחת שניים, או שלושה כאלה, בשקית, לקראת יום ארוך במיוחד, ומידי פעם, כשכבר נגמר הכוח או רוצים להתעודד- להגניב ביס. החיוך עולה והיום פתאום נראה טוב הרבה יותר…).

יש תחרות קשה בין אלה עם השוקולד לאלה עם החלבה, עוד לא הצלחתי להחליט איזה יותר טעימים… אז ליתר ביטחון אני תמיד טועמת משניהם שוב, רק כדי לוודא.

ולמי שרעב, יש גם בריוש מלוח ומופלא, ממולא גבינת עיזים, מעוטר במגוון זרעונים, או מפתיע בשילוב פסטו בבפנוכו.  וגם יש בואיקוס שמנמנים שיחייכו אליכם מהמדף (מומלץ לבקש שיחממו לכם אותם, הרבה יותר טעים חם!).

ויש שם עוד הרבה הרבה דברים טובים….. בשורה התחתונה, חמדה זה מקום שמאוד שווה להכיר. כל המאפים מיוצרים בעבודת יד ומחומרי גלם טריים וללא תוספים ומשמרים למיניהם. המחירים מעט גבוהים (42-55 ש"ח לעוגות שמרים, 37-45 ש"ח לעוגות בחושות, למשל), אבל האיכות בהתאם, וחוץ מזה תמיד אפשר לצאת עם מאפה אישי (המוזכר לעיל) ביד וחיוך של אושר, בלי לרוקן את הכיס. מבחינתי זה המקום המועדף למאפים ופינוקים (ואת המאפים שלי אני בוחרת בקפידה).

חמדה עוגות, אבן גבירול 109 (מול מגדל המאה), טל' 074-7024664

שעות פתיחה: יום א' – יום ה'  21:00 – 08:00 ,  יום ו' 16:00 – 08:00

קרליבך 13 , ת"א,  טל' 03-5615005.

 סוקולוב 53 רמת-השרון,  טל'  074-7030213.

האתר שלהם מקסים:

http://www.2eat.co.il/hemda-ugot/

קרואסון זה כן אוכל

שישי בצהריים, שמש חמימה, בסיום שוטטות נעימה עם האחות בעיר, רעב קל מתחיל להתעורר ואיתו גם הרצון לסיים את יום הכיף בכיף גם בבטן… וכך מצאנו את עצמנו מתיישבות על הבר במקום קטנטן ומזמין בקינג ג'ורג'. שולחן אחד בחוץ, בר בפנים, עיצוב נעים, התפריט על הקיר נראה מבטיח. הקונספט נשמע מעניין: קרואסונים ממולאים בכל טוב. "כל טוב" – הכוונה, נקניקים משובחים, גבינות איכותיות, כמהין, ביצה עלומה. בחרנו באחד עם גבינות (אמנטל וקממבר) וביצה עלומה.  האמת, בהתחלה מקום שמגיש רק קרואסונים נשמע קצת מוזר, אז היינו קצת חשדניות (זה יהיה קרואסון שווה כזה? או משהו מעפן? ), אבל החשדנות הקלה התחלפה במהרה בהתרגשות וציפייה כשריחות הקרואסון שנשלח להתחמם מילאו את המקום הקטן, ראינו את הגבינות נפרסות ואת הביצה מתבשלת לה בסיר קטן…  ואז הוא הגיע, שחום, פריך, גבינה נמסה מציצה, עקבות חלמון ביצה… וכמה טעים!  גן עדן זה כאן 😉

למקום קוראים לה גאטרי (La Gaterie), תמורת 25-29 שקלים תוכלו לזלול קרואסון גדול, איכותי במיוחד ומתפצפץ, ממולא לפי בחירתכם.  ט-עים.

הפרטים:

המלך ג'ורג' 97 תל אביב, 03-5250350
בן יהודה 184 תל אביב, 03-5224342

אוליברי

כדאי להכיר: אוליברי. איטלקייה סיציליאנית שכבר שנה בערך שוכנת באבן גבירול לא רחוק מבזל, ומציעה אוכל טעים-טעים ואווירה כיפית.

מומלצים במיוחד:

סלט רחוב סיציליאני – סלט מרענן עם שילוב טעמים מיוחד של ארטישוק, גבינת עיזים, צנוניות, רוקט ובלסמי מצומצם,

לחם הבית השווה במיוחד – רך מבפנים, עם שומשום מתפצפץ וטעים  מבחוץ,

פסטה פפרדלה פטריות מוצלחת במיוחד עם מגוון סוגי פטריות ונגיעת כמהין ומלא פרמז'ן,

הפיצה ה"ירוקה" המעולה- עם רוטב תרד-מסקרפונה, עגבניות טריות, גבינת עיזים וזיתים,

ריזוטו ארטישוק מעו-לה,

ופנקוטה מהמצוינות שטעמתי, עם דובדבני אמרנה שנותנים לה טעם מיוחד.

השירות נעים ואכפתי , האוכל מעולה, העיצוב נעים, המרכיבים טריים והאווירה טובה… מהמקומות שהכל טעים בהם.  מומלץ ביותר!

אבן גבירול 137 , תל אביב

טלפון:  03-5446076

השוקו הכי טעים (וטארט הלימון הכי טעים גם)

אני לא שותה קפה. זה לא טעים לי. ניסיתי, בכל מיני וורסיות, לא עבד. אני כן אוהבת דברים בטעם קפה, בעיקר במתוקים (טירמיסו זה מצוין…), אבל לשתות כוס קפה- זה לא. אז כשנפגשים "לקפה", זה די מצמצם חצי מתפריט המשקאות…

שוקו, זה גם עניין: כשהייתי קטנה לא אהבתי שוקו. באמת… בתור "גדולה" ניסיתי את זה כמה פעמים (למשל כשלא היה מה להזמין בבית קפה אם מוציאים את ענין הקפה מהתפריט..), לפעמים זה היה נחמד, ברוב המקרים זה לא היה זה. לא מספיק טעים, לא מספיק "שווה", קפה בא עם הקצף של החלב וכל תחושת הפינוק, ושוקו בהרבה מקומות עושים מסתם שוקולית…. אז ירדתי גם מעניין השוקו.

לפני כמה שנים, ביום חורפי אחד, קישקשתי עם סבתא בטלפון והיא סיפרה לי שהיא בדיוק הכינה לעצמה שוקו. זה עשה לי חשק… אז ניסיתי גם. הפעם זה מצא חן בעיני… שוקו חם בחורף, ואח"כ קר בקיץ. בבית עשיתי נסיונות להכין שוקו משוקולד אמיתי, אבל זה אף פעם לא יצא כמו שמדמיינים, סמיך ושוקולדי ומתוק… או שמריר מידי, או שהשוקולד לא מתמזג לגמרי עם החלב… שוב נרשמה הצטננות קלה בחיבה לשוקו.

בעוד ערב חורפי (מה זה חורפי, אחד הערבים הכי סוערים שהיו בחורף המכובד האחרון), יצאתי עם אחותי והחבר שלה, שרצו לאכול גלידה…. בדרך לגלידה עצרנו בכוראסל (סניף אבן גבירול) להתחמם קצת, ואז התגלה השוקו המופלא הזה. חלב חם, עם קצף כמו שצריך, ומטבעות שוקולד איכותיות (לבן, חלב ומריר). בהחלט השוקו הכי טעים ששתיתי. ממש ממש טעים.

וכמה מילים על כוראסל, כי השוקו המוצלח שלהם הוא ממש לא הדבר העיקרי שם: מדובר בפטיסרי צרפתי קלאסי ומוקפד, תוכלו למצוא שם קרואסונים משובחים, מקרונים, אקליירים, טארטים, לחמים ועוד.

אנחנו נהנינו במיוחד מהפרעצל שלהם- פרעצל חמים וממולא בקממבר חמה,

ומטארט הלימון הכי טעים שאכלנו (הוסכם פה אחד) וחזרנו לכבודו שוב.

המוכרים מקסימים והשירות חם ומלווה מבטא צרפתי חמוד,

מומלץ מאוד מאוד.

 

כוראסל פטיסרי,

אבן גבירול 75 תל אביב (קרוב לגן העיר), טל' 03-5221348

דיזינגוף 165 תל אביב,

ויצמן 15 גבעתיים.

http://www.facebook.com/pages/%D7%9B%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%A8%D7%99/122294844521120

לחמניות תירס משגעות ולא רק

שמעתי עליהן לראשונה מרון, שהכריז שאכל ערב קודם בבילוי עם חברים במסעדה שווה, והיו שם לחמניות מדהימות והוא חייב לקחת אותי לשם דחוף. אהבתי לבצקים ובייחוד ללחמניות רכות ידועה, ואם הוא (שבהגדרה מתלהב מבשר ולא מבצקים) אמר שהלחמניות כ"כ מוצלחות ושאני חייבת לטעום- ובכן, תוך יומיים כבר היינו שם .

המסעדה ממוקמת בתחילת נמל יפו המתחדש (בואך מכיוון הטיילת בתל-אביב), יש חלל פנימי חמים ויש חלל פתוח עם שולחנות ממש על הים. התפריט מעניין ומרענן, עם טעמים מיוחדים. אכלתי שם אפילו דג (ממש לא אוהבת דגים) בחלב קוקוס ובוטנים ועוד דברים טובים, שלמרות שצוין שיש צ'ילי במנה ואני לא מסתדרת עם חריף בכלל- לא היה חריף והיה מצוין (אי אפשר לבקש שינויים במנה, כגון "נטול צ'ילי", אבל הובטח שהמנה לא תהיה חריפה וכך היה).

אבל זה המסביב. יש להם כלמיני דברים טעימים, כמו סלט הסלק המוצלח (שגם מככב בתמונות), אבל התכנסנו כאן לדבר על לחמניות התירס המשגעות. בתפריט קוראים להן "אלמוחבנס", והן מגיעות חמימות, 5 בקערה, יש גבינות נמסות בפנוכו, והן כלכך טעימות, ועם מרקם רך ומושלם… אין דברים כאלה, שווה להגיע במיוחד בשבילן.

קאסה נובה, רציף העליה השניה 48 נמל יפו, תל אביב, 03-5413636

 

עדכון (22.10.2014):

בביקור שעשינו שם לאחרונה, המקום כבר אינו נקרא קאסה נובה אלא casita (זה היה בית הקפה הצמוד), התפריט השתנה גם הוא, האלמוחבנס קיימות בתפריט אבל כבר אינן מופלאות כמו שהיו! חביבות אך לא מה שמומלץ כאן בפוסט ולא הייתי מגיעה במיוחד בשבילן. הסליחה עם מי שקרא ד לכאן ועשיתי לו חשק…

אבל המתכון שכאן בתגובות הוא המתכון לאלמוחבנס המקוריות .

 

 

 

 

תקתק מרק !

בין כל ימי השמש החמימים, החורף הזה סיפק לנו פה ושם גם ימים סגריריים שדורשים מרק. מרק זה בעיני ארוחת ערב אולטימטיבית- קל וזריז יחסית להכין, מחמם (אני כבר הבנתי שימשיך להיות לי קר, עד מאי בערך כשהשמש האמיתית תחזור, אבל עד אז, גיליתי שתי שיטות מעולות להתחמם: האחת כרית חימום צמודה (ותודה לדלית!) והשניה- להתחמם מבפנים, כלומר שלוק של שתיה חמה או מרק, מחמם מכף רגל ועד ראש!), ומספק ארוחה בריאה (ירקות וזה..) ועם עלות לא גבוהה של קלוריות (צריך לקזז את כל העוגיות, לא?).

ובין כל המרקים שהכנתי לאחרונה, גיליתי שאותו טריק עובד לכולם! ההכנה הבסיסית נשארת אותו הדבר, מה שמשתנה זה הירק המככב והתבלינים המלווים.

מדובר כאן על מרקים טחונים- ובשביל זה צריך בלנדר מוט ידני (או איך שלא קוראים לו), ככה זה יוצא מחיתי וקטיפתי ובצבע זרחני ואחיד.

אז זה הולך ככה: קודם הגירסה הבסיסית, אח"כ שינויים והתאמות, אח"כ שילובים ותבלונים ובסוף-פחמימות (בכלזאת ארוחת ערב, וקר, אי אפשר בלי..).

הגירסה הבסיסית:

חומרים:

בצל אחד די גדול

2-4 שיני שום (תלוי בגודלן, בירק הנבחר למרק וכמה שומיות אוהבים)

כ-25 גר' חמאה

כף-שתיים קמח לבן רגיל

כף-שתיים שמן (עדיף שמן רגיל, למשל קנולה)

ירק (כמויות יומלצו בפרק הירקות.. משתנה מירק לירק)

תבלינים: מלח-פלפל, אגוז מוסקט, תבלינים נוספים לפי בחירה

כפית עד שתי כפות אבקת מרק עוף/בטעם עוף (גם כאן זה תלוי בירק, בתבלון ובטעמכם האישי, המלצות מפורטות יותר ינתו בהמשך..)

מים- כמות של עד קומקום מלא אחד.

הכנה:

חותכים את הבצל לקוביות. מי שרוצה לקצר יכול לחתוך סתם לכמה פלחים/רבעים, אני אוהבת לחתוך לקוביות זריזות כי אז זה תופס יותר טעמים. בסיר בינוני (עדיף מעט עמוק כדי שבשלב הטחינה עם הבלנדר הידני זה לא ישפריץ יותר מידי) ממיסים חמאה עם מעט שמן רגיל. השמן מונע מהחמאה להישרף (ולהפוך לחומה ולקבל טעם לא טעים). כשזה מתחיל לעשות פססססט- מוסיפים את הבצל, מטגנים על אש בינונית נמוכה (שלא ישרף). בינתיים קולפים וחותכים את השום (אפשר לחתיכות גדולות, רק כדי שישחרר טעמים). נותנים לבצלים להיטגן להם, להפוך לשקופים ואח"כ להשתזף טיפ-טיפונת, זה מה שנותן טעמים מצוינים למרק. מערבבים מידי פעם ושמים לב שלא ישרף (בסיר פתוח, סיר מכוסה תמיד נשרף). בינתיים מרתיחים קומקום עם מים (יקצר את זמן הבישול). את השום מוסיפים כשהבצל כבר נראה מוכן (שקוף ולקראת השתזפות). נותנים לזה עוד 3-4 דק' על אש נמוכה , ואז מוסיפים את  הירק כל ירק חוץ מהאפונה- נותנים לו להיטגן איזה 5 דק' עם הבצלים , להתרכך ולשחרר טעמים (אפונה לא מטגנים, מוסיפים אותה רק אחרי הקמח והמים הרותחים. אבל אם קראתם את הפוסט על מרק האפונה אתם כבר יודעים את זה). אז מוסיפים את הקמח, מערבבים במשך כדקה, משתדלים שלא ידבק לתחתית הסיר. מוסיפים את המים הרותחים (מהקומקום) לסיר (הכמות תלויה בריכוז הירק, בסמיכות שרוצים למרק ובכמות האנשים שאמורה לאכול. המקסימום זה קומקום מלא לסיר בינוני, המינימום זה 2 וחצי כוסות לסיר קטנצ'יק ומרק מרוכז מאוד. בד"כ שמים מים ככה שיכסו את הירקות ). נותנים לזה להגיע לרתיחה, אחרי שרותח מוסיפים את אבקת המרק ומערבבים היטב. אם יש עשבי תיבול זה הזמן להוסיפם לסיר (כולל מקל קינמון).

מבשלים בין 15 דק' לארבעים דק' (תלוי כמובן בכמה זמן דרוש לירק להתרכך, זה המינימום, מעבר לזה בישול קצר ישמור על טעם הירק ועל הרעננות שלו, בישול ארוך יתן משהו יותר "נזידי" ועם טעמים חזקים יותר), על אש נמוכה ועם מכסה מעט פתוח (שלא יגלוש). את התבלינים מוסיפים באמצע הבישול (אם אתם עוד לא יודעים כמה זמן זה יתבשל כי זו פעם ראשונה שאתם מכינים תוסיפו אחרי רבע שעה).

כשהמרק מוכן מכבים את האש (אם החלטתם להוסיף שמנת מתוקה- ראו בהמשך- זה הזמן להוסיף אותה, רגע לפני שמכבים את האש). כדאי להוציא לקערה נפרדת קצת מהירקות של המרק, כדי שישארו לנגיסה בתוך המרק הטחון (אפונה, פטריות, גזרים, אפילו חתיכות קטנות של תפו"א אם אוהבים. פחות מתאים להוציא פלפלים ). אם שמנו מקלות קינמון או טימין- זה הזמן להוציא אותם!! עכשיו- אפשר לטחון.. טוחנים היטב באמצעות בלנדר מוט, עד שאין יותר חלקי ירקות גדולים שניתן להבחין בהם (בגרסאות האפונה והפלפלים כדאי לטחון עוד יותר מהרגיל כדי להעלים את הקליפות). מחזירים לסיר את הירקות שהוצאנו (אלה לנגיסה..), וזהו, מוכן!

שינויים והתאמות:

חיתוך הירקות: אם רוצים הכנה ממש ממש זריזה, אפשר לחתוך את הירקות (החל מהבצל וכלה בירק המרכזי) לחתיכות גדולות, את הבצל לארבע, את הירק גם כן, את השום לחצי. זה יוצא טעים. אבל אם חותכים את הבצל לקוביות- יותר חלקים שלו באים במגע עם החמאה ומיטגנים להם ומקבלים טעמים טעימים. כנ"ל השום. לגבי הירקות, בייחוד הקשים מביניהם- גזר, תפוח-אדמה- ככל שהם יהיו חתוכים קטן יותר הם יתבשלו מהר יותר, מה שאומר שהמרק יהיה מוכן יותר מהר. וזה שיקול, כשרעבים, וגם כשיש שילוב בין ירקות רכים (פטריות, בטטות, פלפלים) שיהיו מוכנים מהר ,לבין ירקות קשים שיתבשלו לאט.

לוותר על החמאה: אפשר גם אפשר. החמאה מוסיפה טעמים נעימים, וגם מאפשרת הסמכה של המרק באמצעות קמח. אבל אפשר גם בלעדיה (מסיבות בריאותיות, דיאטטיות, פרווה-יות וכו'..)- אפשר להסתפק במעט שמן בלבד, רגיל או שמן זית (לפי טעמכם). במקרה הזה גם מוותרים על הקמח, ואז אפשר להסמיך את המרק ע"י (וכאן כבר עברנו להתאמה הבאה- הסמכת המרק..) תפוח אדמה אחד שהוספנו לבישול, או ע"י ריכוז גבוה יותר של ירק ביחס למים. גם הוספת שמנת לבישול תורמת למרקם סמיך יותר. והאמת, גם מרק דליל זה טעים לגמרי (מרק סמיך נותן תחושה של חורפיות ויותר שובע, אבל כשהמרק טעים הוא טעים, סמיך או דליל ..).בלי כל עניין ההסמכות אפשר להכין מרק סופר מהיר: לזרוק הכל לסיר (בלי לטגן את הבצל), עם המים, כשרותח להוביף אבקת מרק, וכל ההתנהלות כרגיל, תבלינים, טחינה וכו'. זה יוצא טעים, פשוט אבל טעים.

אבקת מרק: זה לא חובה, אבל זה מוסיף טעם. אני לא מרבה להשתמש באבקת מרק, אבל במרקים- בלעדיה תמיד יוצא לי קצת אנמי. אם מחליטים לוותר עליה בד"כ שמים קצת סויה, ג'ינג'ר, קינמון וכזה, והרבה פטרוזיליה וסלרי, אבל אני לא לוקחת אחריות…

הטיפ הכי טוב שמצאתי בינתיים- אחרי טיגון הבצל והשום, להוציא מהסיר לקערה נפרדת לפחות 2/3 מכמות הבצל והשום המטוגנים ולהחזיר אותם לסיר כשטוחנים את המרק! ככה הטעמים הטעימים שלהם נשמרים ותורמים למרק ולא הולכים לאיבוד בבישול במים.

שילובים ותבלונים (וכמויות מפורטות לכל ירק):

אז ככה: מרק אפונה הוא הגרסה החביבה עלי (וממנו גם התחיל קונפסט המרק המתוקתק, ועל כן הוא קיבל פוסט נפרד). אבל אפשר גם: מרק ברוקולי, מרק פלפלים, מרק פטריות, מרק ארטישוק ירושלמי, מרק פטריות וארטישוק ירושלמי, מרק גזר ובטטה, ועוד.

כמו שכתבתי בהתחלה- הגרסה הבסיסית נשארת אותו הדבר, מה שמשתנה זה הירק המרכזי והתבלינים. אלה ההמלצות שלי לשילובים בין ירק ותבלין, אתם מוזמנים לנסות ולמצוא את השילובים החביבים עליכם. הרבה פעמים לפני שאני מתחילה בהכנת מרק חדש אני נכנסת לאינטרנט ומציצה בכמה מתכונים- וככה מקבלת רעיונות לאיזה תבלינים לשדך לירק.

אפונה: הכי טעימה כשלעצמה. אם רוצים לרענן אפשר להוסיף עלי נענע בסוף הבישול. מבחינת כמות- בערך חצי שקית אפונה קפואה (אם יש אפונה עדינה עדיף אך לא הכרחי) בכמות של 3/4 קומקום מים חמים (או סיר בינוני שמלא במים לגובה של 2/3 בערך). אני אוהבת שהטעם של האפונה חזק ושהריכוז שלה גבוה במרק, אז אני שמה קצת יותר ביחס למים, למי שזה "אפונתי" מידי יכול לשים פחות אפונה או יותר מים.

פטריות וארטישוק ירושלמי: שילוב מוצלח במיוחד. תבלינים- אגוז מוסקט, טימין (חשוב- לזכור לשלוף את מקלות הטימין מהמרק לפני הטחינה שלו!! העלים ירדו פנימה במהלך הבישול, אבל אתם לא רוצים פיסות ענפים במרק הקטיפתי שלכם..). גם אבקת שום בסוף הבישול יכולה להוסיף. מומלץ לשים יותר שיני שום (4 ולא 2). בארטישוק הירושלמי תורם להסמכת המרק, לכן אם עושים בגרסת הקמח שמים מעט (כף אחת לא גדושה). אבקת מרק- מעט, כפית או שתיים, רק לחזק טעמים, ואם יש אבקת מרק פטריות אז עדיף. כמויות- בערך סלסלה של פטריות ואיזה 4 חתיכות ארטישוק ירושלמי (לא גדולות). אם עושים רק אחד מהם מכפילים את הכמות. שדרוגים: חצי מיכל שמנת מתוקה לבישול (15% ) שמוסיפים בסוף הבישול, רגע לפני שמכבים את האש. זה טעים, מעדן ומפונק, אבל גם מוסיף קצת כבדות למרק. סופר שדרוג: להוסיף שקית או שתיים של ערמונים (אלה שמגיעים קלופים בשקית), כדאי להוסיף אחרי הטחינה ואז יהיו לכם חתיכות נגיסות של ערמונים (כשטוחנים אותם הטעמים שלהם קצת נעלמים במרק).

פלפלים: כן כן, מרק פלפלים. נשמע מוזר אבל טעים! שמים יותר בצל (אחד ממש גדול או שניים בינוניים). שום אופציונלי ולא חובה (מי שאוהב שום מוזמן להוסיף אבקת שום ישר לסיר אחרי טחינת המרק. יאמי). מבחינת כמות- בערך 4 פלפלים גדולים (אדומים, כתומים ו/או צהובים) לסיר בינוני (6-7 לסיר גדול). שדרוגים- ניתן להוסיף חלב או שמנת מתוקה אם רוצים להעשיר את המרק (אבל ממש לא הכרחי). מבחינת תבלינים המרק טעים בגרסתו הבסיסית (מלח-פלפל), אבל אם רוצים אפשר לגוון: להוסיף אגוז מוסקט, מקל קינמון (חשוב מאוד לזכור להוציא אותו מהסיר לפני שטוחנים עם הבלנדר הידני!!! לצערי מניסיון אני יכולה לומר שהבלנדר מתמודד עם המקל בלי בעיה, אבל חתיכות ענפיות בתוך המרק זה…לא משהו). אם לא שמים את שניהם אפשר לשים טימין. כורכום יכול לחזק את הצבע של המרק, ומי שאוהב יכול להוסיף גם מעט פפריקה רגילה (היא עשויה מגמבות, זה משתלב במרק פלפלים…).  המרק יוצא לפעמים חמצמץ, אפשר להוסיף כפית שטוחה של סוכר (כמו שעושים ברוטב עגבניות),  או שני גזרים (בזמן הבישול כמובן). שימו לב שפלפלים מתבשלים די מהר- ככה שזמן הבישול של המרק קצר יחסית (רבע שעה-20 דק' גג). הערה- המרק טעים ביומיים הראשונים, אח"כ קצת פחות מוצלח- עדיף להכין כמות קטנה יותר ולאכול טרי.

ברוקולי: למי שאוהב ברוקולי… כדאי תמיד להוסיף תפוח אדמה (חתוך קטן כי הברוקולי מתבשל מהר), זה שידוך טוב. תיבול- מלח-פלפל ואגוז מוסקט בכמות נאה. כדאי לבשל בישול קצר- עש שהברוקולי מתרכך ולא עד שהוא נהיה חום מרוב בישול. מאוד כדאי להוסיף (בסוף הבישול רגע לפני שמכבים את האש) חצי מיכל שמנת מתוקה (15%), בלי זה המרק פחות מוצלח. שדרוג מוצלח במיוחד- לקלות על מחבת יבשה שבבי שקדים (פרוסים, חתוכים, איך שבא לכם, העיקר לא שלמים) ולפזר על המרק (בקערית ההגשה). מוסיף גם טעם וגם ערך תזונתי..

גזר ובטטה: הכמות תלויה במה בא לכם- מרק "גזרי" או "בטטי"… מתיקות הבטטה דומיננטית וגם זה שיקול. בשביל מרק גזר שימו 4 גזרים בערך ובטטה קטנה, בשביל מרק בטטה שימו איזה 2 בטטות בינוניות ואיזה 2 גזרים. תבלונים אקזוטיים- ג'ינג'ר, חלב קוקוס. אפשר גם שמנת מתוקה (15%, רגע לפני שמכבים את האש) אם יש אורחים…

פינת הפחמימות:

סופסוף הגענו אליה… טוב, הצורה הבסיסית להפוך מרק לארוחה זה לאכול אותו בליווי לחם, טרי-טרי או קלוי, עם חמאה (או פסטו..). אבל יש גיוונים ושדרוגים גם לעניין הזה:

א. לחם שום: זה עובד עם כל מה שיש לכם במקפיא, בחיי. פיתה, לחמניה, לחם לבן, בגט, לחם כפרי או לחם מלא. לזלף על הפרוסה שמן זית (אפשר חמאה אם בא לכם להיות מושחתים), ואז- או לשפשף עליה שן שום (זה למשקיענים), או לפזר אבקת שום, או זעתר. לדחוף לטוסטר-אובן לאיזה 10 דק' (לשים לב שלא יישרף, אחרת סתם השקעתם וכל הבאסה…). וזהו. אפשר לנשנש ליד המרק, לפזר בתוכו כמו קרוטונים, איך שבא לכם.

ב. דגנים: (טוב לא היה לי שם גנרי ממש מוצלח..) קוסקוס, פסטה, אורז (הכי טוב אורז לסושי- הוא יוצא דביק ומשתלב נפלא במרק), קינואה. מה שיש לכם במקרר (מוכן) או שאתם יכולים להכין בצ'יק. שמים כמה כפות מזה במרק (הכוונה לתוספת מוכנה. בעיקרון אפשר לבשל אותה גם בתוך המרק עצמו, אבל לא ניסיתי). התוספת סופגת טעמים (וחום, לא צריך לחמם בנפרד) מהמרק, והוא הפך לארוחה משביעה (תוסיפו לקערת ההגשה, לא לסיר- כי למחרת זה יספוג את כל הנוזלים ויהפוך לדייסה).

ג. פינת הפינוק: טוב זה לא ממש פחמימות אבל יכול לשדרג ולהוסיף למרק. שמים בתוך הקערה האישית ולא בסיר עצמו. כפית פסטו, כף שמנת חמוצה, צנוברים קלויים, קרוטונים (בנאלי אך מוצלח). כמובן לא את כולם יחד.. תבחרו את האופציה החביבה עליכם.

זהו. עד כאן האפשרויות שלי (אם כי יש סיכוי שהפוסט יתעדכן במהלך החורף…). אתם מוזמנים ומצוא עוד אפשרויות וגיוונים (ולדווח עליהם כמובן!),

למרות המלל הרב האפשרויות פשוטות ובאמת מכינים אותן בצ'יק ( חצי שעה למרקים הקצרים, ושעה גג למרק שמתבשל יותר מחצי שעה וחותכים את כל מרכיביו לחתיכות קטנטנות, ועד שהוא מתבשל גם הספקתם לשטוף כלים ולשים לחם שום בטוסטר), ושווה את התחושה של ארוחה חמה ומפנקת.

למי שאוהב, אגב, לכל הירקות אפשר להוסיף כמה עלים של פטרוזיליה וסלרי (ו/או את שורשיהם), את העלים כדאי להוציא לפני הטחינה. ברוב המקרים אין לי בבית ואני עושה בלי, אבל יכול להוסיף טעמים.

בתאבון!

מרק פלפלים בהתהוות (הטשטוש בתמונה זה מהאדים של המרק…):

ואחרי הטחינה, כתום וקטיפתי

עוגת שוקולד קלה, זריזה ומוצלחת

עוגת השוקולד הידועה של קרין גורן. ההכנה- קלי קלות, את המרכיבים יש לרוב בבית, העוגה יוצאת רכה עסיסית וטעימה. בחירה מצויינת כשצריך להביא כיבוד, לאירוע של קטנים או של גדולים!

הערות שלי בסוגריים בכתב אלכסוני.

חומרים לתבנית מלבנית בגודל 27X33 ס"מ , או 2 תבניות אינגליש קייק (מאורכות)

   מרכיבים:

לעוגה:

1 כוס (240 מ"ל) שמן (לא כדאי להפחית בכמות השמן, זה מה שהופך את העוגה לעסיסית וכיפית ולא לעוגה יבשה רגילה)
1 כוס (200 גרם) סוכר (אפשר גם קצת פחות)
4 ביצים
1 כוס אבקה להכנת שוקו חם (שוקולית, לא קקאו)
1 מיכל (200 מ"ל) שמנת חמוצה (או חצי מיכל שמנת מתוקה, זו גרסה עשירה יותר ומוצלחת, וגם נותנת שימוש לחצי המיכל שנשאר מהציפוי)   

1 כוס (140 גרם) קמח תופח

לציפוי:
1/2 כוס (120 מ"ל) שמנת מתוקה
100-120 גרם שוקולד מריר (אפשר חצי חצי עם שוקולד חלב לטעם יותר מתוק, במיוחד אם קהל היעד העיקרי הוא ילדים)

להכנה:
טורפים יחד את כל החומרים לפי סדר הופעתם במתכון(במטרפת יד). יוצקים לתבנית ואופים בחום של 180 מעלות כ-30 דקות, עד שהעוגה יציבה וקיסם יוצא כמעט יבש לגמרי (עם פירורים לחים). מחממים שמנת מתוקה לסף רתיחה. יוצקים לקערה עם השוקולד וטורפים עד שהשוקולד נמס. יוצקים על העוגה לאחר שהיא מתקררת מעט ומניחים לעוגה להתקרר לגמרי ולציפוי להתייצב.