מסיבת תות (יום הולדת שנתיים לרז)

 

לא מזמן חגגנו לרז יום הולדת שנתיים. כששאלתי אותו איזו עוגה הוא רוצה ליום ההולדת, הוא ענה ללא התלבטות: "עוגת תות". טוב, לא ממש מפתיע לילד שתמיד כשצריך לבחור טעם למשהו, בוחר תות… אז עוגת תות הוא ביקש, עוגת תות איט וויל בי. רק ש, היומולדת שלו חל בסוף יוני… כך שהאתגר העיקרי היה, כמובן, להשיג תותים כשכבר קיץ… מאפרת התוודעתי לזה שיש דבר כזה תותים ביוני, ועם קצת עקשנות וקצת עזרה מחברים (תודה נטע!) הושגו תותים לתפארת (איפה אפשר למצוא תותים בקיץ אתם שואלים? כאן!). במקביל אבא שלו הגה תוכנית גיבוי גאונית – להשתמש בגלידת תות, במידה ולא נצליח להשיג תותים טריים, ולהכין עוגת גלידה. גם תות וגם קיצי. כלכך התלהבנו מהרעיון שהחלטנו ללכת עליו בכל מקרה, גם כשהושגו התותים.

אז עוגת תות- יש! וסביבה נבנה הקונספט של יום ההולדת – תות, כמובן. וכמובן, כמובן הלכתי על שולחן קונספט, כי גם אמא צריכה תירוצים לתחביבים שלה. השלב הבא- בחירת סקלת הצבעים לשולחן. לצד צבעי האדום-לבן המתבקשים, החלטתי ללכת על עוגות שוקולד (הרי אי אפשר יומולדת בלי שוקולד, נכון?) – הצבע החום השוקולדי הדומיננטי נועד ליצור לשולחן מראה ניטרלי יותר (שלא יצא girly מידי).

אז יש קונספט, יש סקלת צבעים – ועכשיו מה אוכלים? בבחירת הכיבוד היו שני קווים מנחים: הראשון, לעשות משהו קליל, ללכת על דברים מהירים וקלי הכנה ולא להשתגע עם ההכנות באופן כללי (לעומת היומולדת הקודם, שדרש המ-ון עבודה). השני היה כיבוד שלא יהיה מושחת ומוגזם מידי, כך שגם אם רז יחליט שהוא רוצה לטעום מהכל – לא ניחרד לחלוטין מכמות הממתקים שהוא יזלול… הבחירה לחגוג את יום ההולדת בפארק השפיעה גם היא (צריך כיבוד שיהיה קל לאחסן בקופסאות ולשנע ושיחזיק מעמד בחוץ).

בד"כ שולחנות קונספט נוטים לשלב בין עוגת יומולדת מרשימה, עוגות אישיות, משהו על מקל (קייקפופס למשל), קינוח בכוסות ומשהו פריך (כמו עוגיות), שילוב של מרקמים, צורות וטעמים שנעים לעין ולחיך. בתפקיד העוגות האישיות בחרתי בבראוניז אישיים משודרגים – מהירי הכנה ועמידים יותר לשינוע לעומת הקאפקייקס עטורי הקישוטים העדינים.

הקייקפופס הוחלפו בשיפודי פירות – רעיון שהתאהבתי בו בשיטוטי בפינטרסט, ומתאים בעיני במיוחד לקטנטנים כי הוא קצת יותר בריא וקצת פחות מושחת, ובצורה הזו הפירות אטרקטיביים במיוחד.

הכוסות האישיות מולאו בג'לי – צבעוני וקליל (מודה שהשתמשתי בג'לי-בזק הקנוי, אבל אפשר להשקיע יותר ולהכין לבד ממיץ פירות וג'לטין).

ובתפקיד הפריך – מקלות גריסיני מצופים בשוקולד לבן וסוכריות צבעוניות, גם כן קלים להכנה ואיפשרו להכניס בדרך שמחה ואלגנטית עוד קצת סוכריות צבעוניות לשולחן (רז כלכך מתלהב מהן בימים אלה).

 

בשביל הסטייל הוספתי גם בקבוקי זכוכית אישיים עם לימונדה ורודה,

בשביל הצבע ואווירת הקיץ – פלחי אבטיח,

ולהשלמת הקונספט התותי פוזרו תותים טריים בקעריות וסלסלות על השולחן.

היו אמורים להיות גם דגלונים (שהם פריט חובה בכל חגיגה), וכובעי מסיבה מתוקים לחיות-פלסטיק שהכנתי יחד עם רז יומיים קודם, אבל היתה רוח חזקה (שהפתיעה לטובה בחום של סוף יוני) אז בסוף ויתרנו על שניהם.

החלק האהוב עלי הוא אמנם הכנת המתוקים ובעיצוב השולחן, אבל כמובן שהיתה גם ארוחה שווה ביותר שהורכבה ממטעמים שהכינו כל בני המשפחה המשקיענים (תודה!).

חוץ מאוכל, צריך גם פעילות – אז היו אוהל כדורים, משחקי כדור ופריסבי ועמדת בועות סבון שהיתה הצלחה מסחררת.

היה יפה, שמח וטעים , ובכלזאת, איכשהו, נראה שלי שבשנה הבאה אולי אלך על עוגת יומולדת צנועה, אשקיע יותר בהכנת משחקים שווים ואהיה פנויה יותר להיות עם הקטנצ'יק שלי במקום להיות עסוקה בעיצוב השולחן… (תזכרו שאמרתי את זה, נראה אם אצליח לעמוד בפיתוי בשנה הבאה).

ועכשיו – מתכונים:

עוגת יום הולדת – עוגת גלידת תות ושוקולד:

השתמשתי בכמות וחצי ממתכון של קרין גורן מהספר סודות מתוקים 2 (עוגת יום הולדת עם נרות משוקולד). אתם יכולים לבחור בכל עוגה שאתם אוהבים, אך רצוי לבחור במתכון שמיועד לעוגת שכבות- כדי להימנע מפדיחות של עוגה שמתפוררת כשמנסים לחתוך אותה לשכבות (או לאפות מראש בתבניות נפרדות). מומלץ לרפד את תחתית התבנית ואת הדפנות בנייר אפייה, לשחרור נוח מהתבנית.

אחרי שהעוגה הצטננה פורסים אותה לשלוש שכבות, ובין השכבות מורחים גלידת תות איכותית (אנחנו השתמשנו בגלידת תותים בשמנת של וניליה, כי אנחנו מכורים). השתמשנו בקילו גלידה, תכל'ס היה אפשר להוסיף עוד איזה 1/4 קילו גלידה, שתהיה עוד יותר בולטת.

אם אתם מתכוונים להגיש את העוגה בכלי שבו הרכבתם אותה (צריך כלי עם דפנות גבוהות), אז יהיה לכם קל. אם אתם מתכוונים לחלץ אותה ולהעביר אותה לכלי הגשה אחר (נגיד מעמד לעוגה) – מומלץ לצפות את התבנית בשכבה או שתיים של ניילון נצמד לפני הרכבת העוגה. אבל אל – אל – תנסו למשוך את הניילון הנצמד אח"כ כדי לשלוף את העוגה החוצה. זה ממש ממש לא עובד. תצטרכו להפוך אותה על מעמד ההגשה (בזהירות) ולקלף ממנה את הניילון אחרי שהיא תשתחרר. (לא ניסיתי את החלק הזה – אהמ אהמ – נתקעתי בשלב של לנסות למשוך בניילון הנצמד ובסוף נכנעתי והגשתי אותה בכלי שבו הוכנה. אני משערת ששימוש בתבנית מתפרקת יכול גם לעזור כאן).

מלמעלה מרחנו ציפוי שוקולד בכמות נדיבה ( 250 גרם שוקולד מריר ומיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה שממיסים יחד במיקרוגל ומערבבים היטב לקבלת ציפוי מבריק וסמיך, הכמות הזו אמורה להספיק גם לציפוי הבראוניז שבהמשך), וקישטנו בתותים טריים (וגם סוכריות צבעוניות). אפשר להוסיף פרוסות תותים גם בין שכבות העוגה.

אגב, החשש העיקרי (מה חשש, גורם לחץ רציני) היה שהעוגה תימס, בדרך אל הפארק או על השולחן, ותהפוך לקטסטרופה… לשם כך הקפאנו אותה הקפאה עמוקה (24- מעלות בשבילכם) ושמנו אותה בצידנית מפוצצת קרחומים. בפועל, היא נשארה קפואה למדי גם שעתיים שלוש אחרי שבילתה בחוץ… והחזיקה מעמד יפה גם אחרי. כמובן שאם מגישים אותה בבית ולא בפארק אז בכלל אין ממה לחשוש.

בראוניז אישיים עם שוקולד ותות:

אני משתמשת במתכון המעולה של בראוניז השוקולד-חלבה של קרין גורן, עם שינויים קלים שלי. אתם כמובן יכולים להשתמש בכל מתכון לבראוניז שאתם אוהבים, עם או בלי חלבה. העיקר זה ציפוי השוקולד והתות השלם שמעל כל בראוני, שנותנים להם לוק הורס!

חומרים:

200 גר' שוקולד מריר

150 גר' חמאה

4 ביצים

1/4 1 כוסות סוכר (אפשר גם רק כוס אחת)

כף גדושה קקאו איכותי

1 כוס קמח

1/2 כפית מלח

150 גר' חלבה מפוררת לקוביות די קטנות

לקישוט:

ציפוי שוקולד (מה שנשאר מהציפוי לעוגה, או  125 גרם שוקולד מריר וחצי מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה שממיסים יחד במיקרוגל ומערבבים היטב לקבלת ציפוי מבריק וסמיך)

תותים טריים שלמים

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות,

ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל. בינתיים שמים בקערה את הביצים ואת הסוכר וטורפים במטרפה ידנית לאיחוד. מוסיפים פנימה את השוקולד המומס וטורפים היטב לאיחוד.

מנפים פנימה את הקמח והקקאו, מוסיפים את המלח וטורפים היטב, לקבלת תערובת מבריקה וחלקה. מוסיפים פנימה את החלבה המפוררת ומערבבים בעדינות עם המטרפה. שופכים לתבנית (מומלץ לרפד אותה בנייר אפיה לשחרור קל של הבראוניז מהתבנית).

אופים 20-25 דקות, עד ששיפוד שננעץ במרכז יוצא עם הרבה פירורים לחים (ומתחילים להופיע סדקים בשוליים אבל המרכז עדיין נראה רך). כמובן שימו לב לא לאפות יותר מידי.

את הבראוניז חותכים אחרי שהם מצטננים, ומעבירים לעטרות נייר (אם רוצים). שומרים בקירור אבל מגישים בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה יוצקים מציפוי השוקולד על כל בראוני (בעזרת כף) ומניחים תות שלם מלמעלה. (אפשר לצפות ולעטר גם ערב קודם).

שיפודי פירות:

בוחרים פירות ב3-4 צבעים שונים,  וכאלה שיהיו בשלים לאכילה אבל לא רכים מידי (כאן הלכתי על ענבים, אבטיח, מלון ואננס). אפשר לחתוך את הפירות בצורות, להשתמש בחותכן עוגיות (כמו לבבות האבטיח שעשיתי כאן) או לשים אותם בשלמותם (פירות שמתאימים כמובן, כמו ענבים, תותים, פטל, אוכמניות…).  מתחילים מהפרי שאתם רוצים שיהיה בראש המגדל (כי אח"כ הופכים את השיפודים כדי לנעוץ אותם כך שיעמדו). מניחים את השיפודים המוכנים על צלחת ומאחסנים במקרר עד להגשה. מכינים מראש בסיס מחתיכת קלקר או ספוג פרחים (מצופה היטב בנייר כסף ומעליו נייר משי, רצוי לשים בתוך סלסלה שתסתיר את הבסיס עצמו) – עם חורים לשיפודים, כדי שבעת ההגשה תוכלו לנעוץ בקלות את השיפודים המוכנים בבסיס.

גריסיני מצופים סוכריות:

מתכון של שי לי ליפא ל"על השולחן "(גליון 280). ממיסים 200 גר' שוקולד לבן בכוס צרה וגבוהה. בכוס צרה אחרת, או בצלחת שטוחה, שמים סוכריות צבעוניות. טובלים מקלות גריסיני (אני השתמשתי באלה עם השומשום וזה היה מעולה) בשוקולד המומס (עד האמצע או פחות), נותנים לעודפי השוקולד לטפטף, ומצפים בעדינות בסוכריות. מניחים על צלחת שטוחה מכוסה נייר אפייה (שלא יידבק), ומכניסים למקפיא לכמה דקות לייצוב השוקולד. (אני בחרתי להשתמש רק בשוקולד לבן, אפשר כמובן גם בשוקולד חלב או מריר).  המקלות האלה התגלו כשוס רציני ורז התאהב בהם לגמרי.

יומולדת שמח 3>

לפני שמכינים את שולחן הקינוחים מציירים סקיצה!
ותודה לדודה שניר על התותים המשגעים

טבלת ייאוש לילדון שכבר ממש מתקשה לחכות ליום ההולדת שלו…