פונדנט (עוגת שוקולד חמה) נוטלה ופרלינה

איזה יום חג היום! יום הנוטלה הבינלאומי! כבר שנים אני חולמת שגם הבלוג שלי יחגוג חגים שווים שכאלה, אבל בין כל העיסוקים תמיד מתפספס לי התאריך ואז צריך לחכות (עוד) שנה… אבל כשמשתתפים באתגרים כמו "כחומר ביד הבלוגר" אז יש מי שמאפס על תאריכים חשובים 🙂 אז יי- השנה גם לי יש מתכון לכבוד חג הנוטלה הבינלאומי 🙂

והאמת- המתכון הזה הוא שוס רציני. לא מסובך, אבל מושחת ומפנק בטירוף, ומתאים בול לימים הקפואים האלה שתקפו אותנו (ואתם יכולים להאמין לי, אכלתי את זה כל ערב השבוע מכל הניסויים שעשיתי..)

לפני כמה שנים היה פוסט בבצק אלים על פונדנט מריבת חלב במקום שוקולד. זו היתה התגלמות הגאונות בעיני, איך לא חשבתי על להכין פונדנט ממשהו שהוא לא שוקולד?? מאז אותו פוסט אני כל הזמן חושבת על מה עוד ניתן לבסס אותו (ממרח לוטוס? מחית פיסטוק? ..?) ואז, הגיע אתגר החודש, ויום הנוטלה ו-בינגו! פתאום היה לי הכי ברור בעולם שהכי הגיוני וגאוני יהיה לעשות את זה מנוטלה. אז מילאתי את המזווה בצנצנות נוטלה, ביצים וחמאה, הרצתי ניסיונות ויש מתכון מנצח.

בגלל שלטעם של הנוטלה יש קצת נטייה להיחלש באפייה (הופך למתוק אבל טעם פחות מובהק ואגוזי – לעומת שוקולד מריר שיש לו טעם ברור)- שמתי המון ממנה, וחיזקתי קצת במחית פרלינה, לחיזוק הטעם האגוזי. המרקם יוצא קצת פאדג'י כזה (מזכיר קצת בראוניז מהסוג המשובח) אבל עם הליבה הנוזלית והכל. והטעם – זה כמו לצלול לבריכת נוטלה חמימה (או צנצנת, לצורך העניין), אבל עם מרקם כזה שאפשר ללעוס, ולצאת כולך מרוח ועם חיוך מאוזן לאוזן, כמו ילד. זה איכשהו יוצא הרבה יותר טוב בעיני מעוגת השוקולד החמה המקורית. יאם.

פונדנט (עוגת שוקולד חמה) נוטלה ופרלינה

4 כלים אישיים

חומרים:

2 ביצים

2 חלמונים

קצת פחות מרבע כוס סוכר

120 גר' חמאה

כ-220 גרם נוטלה (או 5-6 כפות ממש גדושות)

3-4 כפיות הריוניות של מחית פרלינה

קורט מלח (לאיזון המתיקות, חובה)

2 כפיות גדושות קמח

*אבקת נוגט, לפידור (על תקן אבקת סוכר מגניבה)

הכנה:

1. מחממים תנור ל210 מעלות (כן!)
2. ממיסים במיקרוגל את החמאה, הנוטלה והפרלינה: אם החמאה ישר מהמקרר תמיסו אותה לבד לאיזה 40 שניות, ואז תוסיפו לקערה את הנוטלה לעוד חצי דקה, ואת הפרלינה לעוד חצי דקה, עד שהכל יתערבב היטב למחית אחידה (מה שבטוח, לא לחמם יותר מידי, רק לצורך איחוד).
3. בקערת מיקסר מקציפים את הביצים, החלמונים והסוכר, לתערובת תפוחה ובהירה (3 דקות בערך).
4. מוסיפים לא-ט (בשלבים) את תערובת הנוטלה, תוך כדי הקצפה, עד לאיחוד מלא.
5. מוסיפים קורט מלח ומערבלים היטב (לפיזור אחיד)
6. מוסיפים את הקמח ומערבלים רק עד להיטמעות בתערובת.
7. יוצקים לכלים אישיים, אופים כ-8-12 דקות בערך. שימו לב: זה תלוי בתנור, וצריך להשגיח כדי שלא יאפה יותר מידי. ההבדל בין לא אפוי מספיק לאפוי מידי יכול להיות 45 שניות, אז אם אתם עוד לא מכירים את התנור או לא מנוסים תקריבו עוגה אחת ופשוט תנקבו אותה עם שיפוד ותראו אם זה אפוי מספיק לטעמכם.
8. מוציאים מהתנור, מפדרים באבקת נוגט ומגישים .

הערות:

*בעניין זמני האפייה: אם אתם אופים בכלים אישיים מקרמיקה, חשוב לזכור שהאפייה ממשיכה עוד איזה שתי דקות אחרי שהוצאתם מהתנור (מהחום של הכלים). אז תמיד מוציאים רגע לפני שנראה מוכן ממש. (במקרה הכי גרוע, מחזירים עוד קצת לתנור אחרי שכירסמנו את כל החלקים האפויים, אבל אם אפינו יותר מידי לא נוכל להפחית אפייה..) בכל מקרה לוקח איזה פעמיים שלוש לקלוט את התזמון ולהכיר את התנור (אם לא התנסיתם בהכנת פונדנטים בעבר). אפשר להכין מנה אחת אקסטרא ולבדוק עליה את זמני האפייה לפני שאופים את הכל. בכל מקרה- גם אם זה נאפה לכם טיפונת יותר מידי (ככה שהליבה לא ממש נשפכת החוצה)- זה עדיין יוצא מעולה! כי בניגוד למתכוני פונדנט רגילים שאם אופים יותר מידי זה הופך לסתם עוגה בחושה – בגלל שיש המו-ן נוטלה ביחס לשאר המרכיבים זה יותר דומה, כאמור, לבראוניז מלעוגה בחושה רגילה. יאם.

*מחית פרלינה משיגים בחנויות המתמחות לאפייה. גם אבקת נוגט. אבקת הנוגט ממש לא הכרחית (זה פשוט מגניב לפדר בה במקום באבקת סוכר), הפרלינה כן מאוד תורמת את חלקה, אבל אם היא בלתי מושגת אז אפשר גם בלי. תוסיפו עוד 2 כפיות גדושות נוטלה במקום.

*אני לא מהאנשים שטורחים לחלץ את העוגות האישיות העדינות האלה מהכלים האישיים בשביל ההגשה. מאמינה בלאפות בכלים די יפים להגשה ואיתם להגיש, מקסימום להניח על צלחת יפה- חוסך סיבוכים והתקפי חרדה למיניהם (חוץ מזה מאיך שהשוליים תמיד נתפסים על הכלי אני קטנת אמונה שזה אי פעם ישתחרר). בכל מקרה אם אתם מאו-ד רוצים לנסות לחלץ, שמנו את הכלים האישיים בהרבה חמאה ואבקו באבקת קקאו, מרת'ה סטוארט טוענת שזה עובד.

*אפשר להכין את הבלילה מראש ולשמור (בכלים האישיים) יומיים-שלושה במקרר, ולאפות ממש לפני ההגשה. כדאי להוציא מהמקרר כמה דקות לפני האפייה, ובכל מקרה יהיה צריך להוסיף 2-3 דקות יותר לזמן האפייה.

שבת נוטלה שמחה לכם!

רוצים עוד מתכוני נוטלה סופר-שווים? הכנסו לכאן!

 

עוגת יומולדת- עוגת טרקטורונים (והמון סוכריות)

איזה כיף שיש גם יומולדת בבית וגם יומולדת בגן- ואפשר להכין שתי עוגות!

אז על עוגת התות בטח קראתם בפוסט הקודם, עכשיו קבלו את עוגת הטרקטורונים (או קרקטורון, כמו שרז קורא לזה..)!

די מדהים כמה שהקטנצ'יק הזה יודע בדיוק מה הוא רוצה. הסתכלנו יחד על תמונות של עוגות, כדי שיוכל לבחור איזו עוגה הוא רוצה. הוא הסתכל ובהחלטיות רבה אמר "זה לא" , "זה לא", ו"את זה אני רוצה!" כשהגענו לעוגה עם הטרקטורונים. והוא רצה גם סוכריות צבעוניות, וגם עוגה בצורת המספר 2. אז איחדנו הכל לעוגה אחת, וזה מה שיצא:

 

בתור המהנדס רון היה ממונה על בניית הרמפות, וככה יצא שהרכבנו את העוגה ביחד, בבוקר לפני שיצאנו לחגיגה. יש משהו כלכך כיפי בלהכין לילד שלך משהו שהוא כלכך רוצה, לנסות להצליח לקלוע לטעמו ולשמח אותו. וביחד זה עוד יותר כיף, לתכנן, לנסות, לשפר, לצלם, להתרגש, לשמור על העוגה כל הנסיעה שלא תתקווצ'ץ' בדרך…  העוגה התקבלה בהתלהבות רבה , ורז היה ממש מאושר 🙂

ההשראה לעוגה לקוחה מהעוגה הזו:

http://www.littlebcakes.com/monster-truck-cake.html

 

עוגת טרקטורונים ליום הולדת

*את קרם הגנאש מתחילים להכין ערב קודם. את העוגה אפשר לאפות ערב קודם אם רוצים.

לקרם הגנאש שוקולד חלב:

חומרים:

300 גר' שוקולד חלב

1/2 2 מיכלים שמנת מתוקה

הכנה:

ממיסים 300 גר' שוקולד חלב עם מיכל וחצי (375 מ"ל) שמנת מתוקה (במיקרוגל). מערבבים היטב להמסה מלאה. מניחים ללילה במקרר.

למחרת מוסיפים לשוקולד מיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה ומקציפים (במיקסר). אנחנו רוצים קרם יציב, אבל שימו לב- שלא להקציף יותר מידי, כי אז הקרם מתפרק ונהיה גרגירי. אז מקציפים, עוצרים אחרי 2 דקות, בודקים אם זה נראה יציב או שצריך להמשיך להקציף, מקציפים עוד קצת, שוב עוצרים וכו'.

לעוגה:

כמות כפולה של עוגת השוקולית המנצחת של קרין גורן (יש מתכון גם כאן בבלוג, אל תשכחו להכפיל כמויות)

אופים את העוגה בתבנית מלבנית גדולה (למשל כמו תבנית האלומיניום הענקית שיש בסופר).

הרכבת העוגה:

פטנט ממש נוח שמצאתי באינטרנט ומאפשר להכין עוגות בכלמיני צורות: משרטטים על נייר/בריסטול את הספרה הרצויה (אני שירטטתי ביד חופשית, אם אתם לא הכי טובים בזה אפשר לחפש שבלונה של מספר באינטרנט ולהדפיס). שירטתי כך שהספרה תהיה רחבה ככל האפשר ותתפוס את מירב הגודל של העוגה – כי רציתי עוגה גדולה (אל תציירו ספרה דקיקה). גוזרים.

מניחים את הספרה מנייר על העוגה שהצטננה בינתיים (העוגה מעט שמנונית אז הנייר נצמד אליה וזה ממש נוח) וחותכים מסביב עם סכין חד, בהתאם לשבלונה. מסירים בעדינות את עודפי העוגה, ו-הופה! יש לכם עוגה בצורת הספרה שרציתם! (2 במקרה שלנו). את השבלונה מסירים וזורקים לפח. (את עודפי העוגה שומרים לבניית הרמפות!)

מעבירים בעדינות את העוגה למגש שעליו היא תוגש.

בונים את הרמפות: מעודפי העוגה שנשארו בונים את הרמפות, עם שיפוע מתון (שיראה כחלק מהמסלול ולא איזו גבעה משונה שתקועה שם..). אם רוצים גם רמפה בצבע של העוגה (לא מצופה בקרם) אז בונים אותה בשלב הבא, אחרי ציפוי העוגה. (בתמונות יש שתיים- אחרי שצילמנו החלטנו שאחת מהן תהיה לא מצופה אז הורדנו אותה ובנינו שוב אחרי ציפוי העוגה).

מצפים: בעזרת כף, ובעדינות- כדי שהעוגה לא תתפורר, מניחים את הקרם על העוגה ומשטחים. אפשר להיעזר במרית. מצפים מכל הכיוונים.

*אם נשאר קרם- מקפיאים בתבניות ארטיק ומקבלים גלידת שוקולד מושלמת!

אם רוצים רמפה לא מצופה בקרם (שנראית כמו פירורי אדמה) בונים אותה עכשיו מעל הקרם (ככה היא גם תידבק היטב לעוגה וגם לא יהיה מישהו שיקבל עוגה בלי קרם..)

מפזרים סוכריות צבעוניות בנדיבות בשוליים, כמו סימון של כביש.

מניחים את טרקטורוני הצעצוע על העוגה.

אפשר להוסיף דגלונים בשביל האווירה והסטייל (שיפודי עץ גזורים באורכים שונים ועליהם מדבקה/וואשי טייפ/בריסטול צבעוני).

טדדאאם! העוגה מוכנה!

יומולדת שמח 🙂

 

מסיבת תות (יום הולדת שנתיים לרז)

 

לא מזמן חגגנו לרז יום הולדת שנתיים. כששאלתי אותו איזו עוגה הוא רוצה ליום ההולדת, הוא ענה ללא התלבטות: "עוגת תות". טוב, לא ממש מפתיע לילד שתמיד כשצריך לבחור טעם למשהו, בוחר תות… אז עוגת תות הוא ביקש, עוגת תות איט וויל בי. רק ש, היומולדת שלו חל בסוף יוני… כך שהאתגר העיקרי היה, כמובן, להשיג תותים כשכבר קיץ… מאפרת התוודעתי לזה שיש דבר כזה תותים ביוני, ועם קצת עקשנות וקצת עזרה מחברים (תודה נטע!) הושגו תותים לתפארת (איפה אפשר למצוא תותים בקיץ אתם שואלים? כאן!). במקביל אבא שלו הגה תוכנית גיבוי גאונית – להשתמש בגלידת תות, במידה ולא נצליח להשיג תותים טריים, ולהכין עוגת גלידה. גם תות וגם קיצי. כלכך התלהבנו מהרעיון שהחלטנו ללכת עליו בכל מקרה, גם כשהושגו התותים.

אז עוגת תות- יש! וסביבה נבנה הקונספט של יום ההולדת – תות, כמובן. וכמובן, כמובן הלכתי על שולחן קונספט, כי גם אמא צריכה תירוצים לתחביבים שלה. השלב הבא- בחירת סקלת הצבעים לשולחן. לצד צבעי האדום-לבן המתבקשים, החלטתי ללכת על עוגות שוקולד (הרי אי אפשר יומולדת בלי שוקולד, נכון?) – הצבע החום השוקולדי הדומיננטי נועד ליצור לשולחן מראה ניטרלי יותר (שלא יצא girly מידי).

אז יש קונספט, יש סקלת צבעים – ועכשיו מה אוכלים? בבחירת הכיבוד היו שני קווים מנחים: הראשון, לעשות משהו קליל, ללכת על דברים מהירים וקלי הכנה ולא להשתגע עם ההכנות באופן כללי (לעומת היומולדת הקודם, שדרש המ-ון עבודה). השני היה כיבוד שלא יהיה מושחת ומוגזם מידי, כך שגם אם רז יחליט שהוא רוצה לטעום מהכל – לא ניחרד לחלוטין מכמות הממתקים שהוא יזלול… הבחירה לחגוג את יום ההולדת בפארק השפיעה גם היא (צריך כיבוד שיהיה קל לאחסן בקופסאות ולשנע ושיחזיק מעמד בחוץ).

בד"כ שולחנות קונספט נוטים לשלב בין עוגת יומולדת מרשימה, עוגות אישיות, משהו על מקל (קייקפופס למשל), קינוח בכוסות ומשהו פריך (כמו עוגיות), שילוב של מרקמים, צורות וטעמים שנעים לעין ולחיך. בתפקיד העוגות האישיות בחרתי בבראוניז אישיים משודרגים – מהירי הכנה ועמידים יותר לשינוע לעומת הקאפקייקס עטורי הקישוטים העדינים.

הקייקפופס הוחלפו בשיפודי פירות – רעיון שהתאהבתי בו בשיטוטי בפינטרסט, ומתאים בעיני במיוחד לקטנטנים כי הוא קצת יותר בריא וקצת פחות מושחת, ובצורה הזו הפירות אטרקטיביים במיוחד.

הכוסות האישיות מולאו בג'לי – צבעוני וקליל (מודה שהשתמשתי בג'לי-בזק הקנוי, אבל אפשר להשקיע יותר ולהכין לבד ממיץ פירות וג'לטין).

ובתפקיד הפריך – מקלות גריסיני מצופים בשוקולד לבן וסוכריות צבעוניות, גם כן קלים להכנה ואיפשרו להכניס בדרך שמחה ואלגנטית עוד קצת סוכריות צבעוניות לשולחן (רז כלכך מתלהב מהן בימים אלה).

 

בשביל הסטייל הוספתי גם בקבוקי זכוכית אישיים עם לימונדה ורודה,

בשביל הצבע ואווירת הקיץ – פלחי אבטיח,

ולהשלמת הקונספט התותי פוזרו תותים טריים בקעריות וסלסלות על השולחן.

היו אמורים להיות גם דגלונים (שהם פריט חובה בכל חגיגה), וכובעי מסיבה מתוקים לחיות-פלסטיק שהכנתי יחד עם רז יומיים קודם, אבל היתה רוח חזקה (שהפתיעה לטובה בחום של סוף יוני) אז בסוף ויתרנו על שניהם.

החלק האהוב עלי הוא אמנם הכנת המתוקים ובעיצוב השולחן, אבל כמובן שהיתה גם ארוחה שווה ביותר שהורכבה ממטעמים שהכינו כל בני המשפחה המשקיענים (תודה!).

חוץ מאוכל, צריך גם פעילות – אז היו אוהל כדורים, משחקי כדור ופריסבי ועמדת בועות סבון שהיתה הצלחה מסחררת.

היה יפה, שמח וטעים , ובכלזאת, איכשהו, נראה שלי שבשנה הבאה אולי אלך על עוגת יומולדת צנועה, אשקיע יותר בהכנת משחקים שווים ואהיה פנויה יותר להיות עם הקטנצ'יק שלי במקום להיות עסוקה בעיצוב השולחן… (תזכרו שאמרתי את זה, נראה אם אצליח לעמוד בפיתוי בשנה הבאה).

ועכשיו – מתכונים:

עוגת יום הולדת – עוגת גלידת תות ושוקולד:

השתמשתי בכמות וחצי ממתכון של קרין גורן מהספר סודות מתוקים 2 (עוגת יום הולדת עם נרות משוקולד). אתם יכולים לבחור בכל עוגה שאתם אוהבים, אך רצוי לבחור במתכון שמיועד לעוגת שכבות- כדי להימנע מפדיחות של עוגה שמתפוררת כשמנסים לחתוך אותה לשכבות (או לאפות מראש בתבניות נפרדות). מומלץ לרפד את תחתית התבנית ואת הדפנות בנייר אפייה, לשחרור נוח מהתבנית.

אחרי שהעוגה הצטננה פורסים אותה לשלוש שכבות, ובין השכבות מורחים גלידת תות איכותית (אנחנו השתמשנו בגלידת תותים בשמנת של וניליה, כי אנחנו מכורים). השתמשנו בקילו גלידה, תכל'ס היה אפשר להוסיף עוד איזה 1/4 קילו גלידה, שתהיה עוד יותר בולטת.

אם אתם מתכוונים להגיש את העוגה בכלי שבו הרכבתם אותה (צריך כלי עם דפנות גבוהות), אז יהיה לכם קל. אם אתם מתכוונים לחלץ אותה ולהעביר אותה לכלי הגשה אחר (נגיד מעמד לעוגה) – מומלץ לצפות את התבנית בשכבה או שתיים של ניילון נצמד לפני הרכבת העוגה. אבל אל – אל – תנסו למשוך את הניילון הנצמד אח"כ כדי לשלוף את העוגה החוצה. זה ממש ממש לא עובד. תצטרכו להפוך אותה על מעמד ההגשה (בזהירות) ולקלף ממנה את הניילון אחרי שהיא תשתחרר. (לא ניסיתי את החלק הזה – אהמ אהמ – נתקעתי בשלב של לנסות למשוך בניילון הנצמד ובסוף נכנעתי והגשתי אותה בכלי שבו הוכנה. אני משערת ששימוש בתבנית מתפרקת יכול גם לעזור כאן).

מלמעלה מרחנו ציפוי שוקולד בכמות נדיבה ( 250 גרם שוקולד מריר ומיכל (250 מ"ל) שמנת מתוקה שממיסים יחד במיקרוגל ומערבבים היטב לקבלת ציפוי מבריק וסמיך, הכמות הזו אמורה להספיק גם לציפוי הבראוניז שבהמשך), וקישטנו בתותים טריים (וגם סוכריות צבעוניות). אפשר להוסיף פרוסות תותים גם בין שכבות העוגה.

אגב, החשש העיקרי (מה חשש, גורם לחץ רציני) היה שהעוגה תימס, בדרך אל הפארק או על השולחן, ותהפוך לקטסטרופה… לשם כך הקפאנו אותה הקפאה עמוקה (24- מעלות בשבילכם) ושמנו אותה בצידנית מפוצצת קרחומים. בפועל, היא נשארה קפואה למדי גם שעתיים שלוש אחרי שבילתה בחוץ… והחזיקה מעמד יפה גם אחרי. כמובן שאם מגישים אותה בבית ולא בפארק אז בכלל אין ממה לחשוש.

בראוניז אישיים עם שוקולד ותות:

אני משתמשת במתכון המעולה של בראוניז השוקולד-חלבה של קרין גורן, עם שינויים קלים שלי. אתם כמובן יכולים להשתמש בכל מתכון לבראוניז שאתם אוהבים, עם או בלי חלבה. העיקר זה ציפוי השוקולד והתות השלם שמעל כל בראוני, שנותנים להם לוק הורס!

חומרים:

200 גר' שוקולד מריר

150 גר' חמאה

4 ביצים

1/4 1 כוסות סוכר (אפשר גם רק כוס אחת)

כף גדושה קקאו איכותי

1 כוס קמח

1/2 כפית מלח

150 גר' חלבה מפוררת לקוביות די קטנות

לקישוט:

ציפוי שוקולד (מה שנשאר מהציפוי לעוגה, או  125 גרם שוקולד מריר וחצי מיכל (125 מ"ל) שמנת מתוקה שממיסים יחד במיקרוגל ומערבבים היטב לקבלת ציפוי מבריק וסמיך)

תותים טריים שלמים

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות,

ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל. בינתיים שמים בקערה את הביצים ואת הסוכר וטורפים במטרפה ידנית לאיחוד. מוסיפים פנימה את השוקולד המומס וטורפים היטב לאיחוד.

מנפים פנימה את הקמח והקקאו, מוסיפים את המלח וטורפים היטב, לקבלת תערובת מבריקה וחלקה. מוסיפים פנימה את החלבה המפוררת ומערבבים בעדינות עם המטרפה. שופכים לתבנית (מומלץ לרפד אותה בנייר אפיה לשחרור קל של הבראוניז מהתבנית).

אופים 20-25 דקות, עד ששיפוד שננעץ במרכז יוצא עם הרבה פירורים לחים (ומתחילים להופיע סדקים בשוליים אבל המרכז עדיין נראה רך). כמובן שימו לב לא לאפות יותר מידי.

את הבראוניז חותכים אחרי שהם מצטננים, ומעבירים לעטרות נייר (אם רוצים). שומרים בקירור אבל מגישים בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה יוצקים מציפוי השוקולד על כל בראוני (בעזרת כף) ומניחים תות שלם מלמעלה. (אפשר לצפות ולעטר גם ערב קודם).

שיפודי פירות:

בוחרים פירות ב3-4 צבעים שונים,  וכאלה שיהיו בשלים לאכילה אבל לא רכים מידי (כאן הלכתי על ענבים, אבטיח, מלון ואננס). אפשר לחתוך את הפירות בצורות, להשתמש בחותכן עוגיות (כמו לבבות האבטיח שעשיתי כאן) או לשים אותם בשלמותם (פירות שמתאימים כמובן, כמו ענבים, תותים, פטל, אוכמניות…).  מתחילים מהפרי שאתם רוצים שיהיה בראש המגדל (כי אח"כ הופכים את השיפודים כדי לנעוץ אותם כך שיעמדו). מניחים את השיפודים המוכנים על צלחת ומאחסנים במקרר עד להגשה. מכינים מראש בסיס מחתיכת קלקר או ספוג פרחים (מצופה היטב בנייר כסף ומעליו נייר משי, רצוי לשים בתוך סלסלה שתסתיר את הבסיס עצמו) – עם חורים לשיפודים, כדי שבעת ההגשה תוכלו לנעוץ בקלות את השיפודים המוכנים בבסיס.

גריסיני מצופים סוכריות:

מתכון של שי לי ליפא ל"על השולחן "(גליון 280). ממיסים 200 גר' שוקולד לבן בכוס צרה וגבוהה. בכוס צרה אחרת, או בצלחת שטוחה, שמים סוכריות צבעוניות. טובלים מקלות גריסיני (אני השתמשתי באלה עם השומשום וזה היה מעולה) בשוקולד המומס (עד האמצע או פחות), נותנים לעודפי השוקולד לטפטף, ומצפים בעדינות בסוכריות. מניחים על צלחת שטוחה מכוסה נייר אפייה (שלא יידבק), ומכניסים למקפיא לכמה דקות לייצוב השוקולד. (אני בחרתי להשתמש רק בשוקולד לבן, אפשר כמובן גם בשוקולד חלב או מריר).  המקלות האלה התגלו כשוס רציני ורז התאהב בהם לגמרי.

יומולדת שמח 3>

לפני שמכינים את שולחן הקינוחים מציירים סקיצה!
ותודה לדודה שניר על התותים המשגעים

טבלת ייאוש לילדון שכבר ממש מתקשה לחכות ליום ההולדת שלו…

 

 

יומולדת מיצפטל (יום הולדת שנה לרז)

ממש לפני שבוע, רז חגג יום הולדת שנתיים. אז החלטתי, שאולי הגיע כבר הזמן שאעלה את הפוסט על יום ההולדת הראשון שלו לפני שאני מעלה את זה על יום ההולדת השני… שבוע לפני המסיבה ההיא עברתי סדנא לעיצוב שולחנות קונספט אצל "פטי גאטו" המדהימות, וכמובן שרציתי לנסות את מה שלמדתי בסדנא. אז הנה, זכרונות מיום ההולדת שעבר:

יום הולדת ראשון. התרגשות רבה. וכמובן חגיגה. נבחר קונספט: הסיפור מיץ פטל והיו: עוגת יומולדת בטעם לימון ופטל, עם המון קצפת (שהכינה באהבה דודה איילה). עוגיות ג'ירפה (את הג'ירפות הכינה דודה שניר בסבלנות רבה) וקאפקייקס אריה, בטעם שוקולד וקוקוס קלוי מסוכר קייקפופס ארנבונים (מיץ פטל הארנב כמובן) מעוגת גזר בציפוי שוקולד לבן קרם פטיסייר עם פירות בצבעי הסיפור (אננס צהוב, ענבים ירוקים ופטל אדום) ושברי עוגיות לוטוס (ושוב תודה לדודה איילה) עוד היו על השולחן: עוגת יומולדת שוקולדית, כי בלי שוקולד וסוכריות זה לא יומולדת;

אבטיח (כדי להוסיף אדום וירוק וטעם של קיץ),

עוגיות בצורת הספרה "1" (לכבוד גיל שנה כמובן)

וכמובן, מיץ פטל מתוק מאוד בכוסות גבוהות. היו גם דגלונים ופונפונים (ובלונים), כמובן בצבעי הסיפור (התמונה כאן היא בשלבי הקמת השולחן, איכשהו הדגלונים והפונפונים התחמקו מתמונות השולחן המוכן) והיתה גם הצגה (תודה לדודה דלית ולבני הדודים על עיצוב התפאורה) וילדון אחד נרגש ומבסוט מאוד (ואמא נרגשת עוד הרבה יותר…) יומולדת שמח

יום הולדת לי וקינוח הכי וניל שיש: Pot de Creme וניל עם רוטב טופי-וניל, קצפת וניל ועוגיות וניל פריכות

 

התקופה הזו, של סוף מאי ותחילת יוני, זו התקופה האהובה עלי בשנה. מזג האוויר עדיין נעים, רגע לפני שנהיה חם מידי (טוב, חוץ מכמה ימי שרב פה ושם), מרגישים את חופשת הקיץ כבר מתקרבת, וכנראה שגם נשארה לי מהילדות הציפייה וההתרגשות הזו של הימים שלפני יום ההולדת שלי, שהופכת את התקופה הזו לכיפית במיוחד.

בד"כ בימי הולדת את העוגה אכלתי במסעדה, או שאחותי (זאת) פינקה אותי (ברוב המקרים בקרם ברולה, הבחירה המועדפת עלי) או שרון הפתיע עם עוגה מאחת הקונדיטוריות שהיו מתחת לבית שלנו בת"א. אף פעם לא הכנתי עוגה לכבוד עצמי. השנה דווקא החלטתי שמתחשק לי להכין לי משהו מפנק ושווה ליום ההולדת, וחוץ מזה, אחותי המפנקת כרגע מעבר לים, בשביל מסעדה צריך בייביסיטר, ומתחת לבית כבר אין קונדיטוריה ראויה לשמה… וזה הסתדר מצוין עם אתגר הוניל של "כחומר ביד הבלוגר",אז בכלל טוב :). וניל הוא הטעם המועדף עלי: קרם ברולה, פנקוטה, קרם פטיסייר- ינצחו ברוב המקרים הרבה קינוחים אחרים. אחרי התלבטויות אינספור, בחרתי להכין Pot de Creme, שזה קרם אפוי, קליל יותר מהקרם ברולה, במרקם רך וכיפי (ופחות ג'לטיני מהפלאן). כדי להוסיף עניין, הוספתי לו רוטב טופי-וניל, קצפת עם טאצ' וניל ועוגיות וניל מבצך פריך. השילוב של הכל יחד פשוט מעולה!

אני עפתי על עצמי עם איזה שלושה מקלות וניל, כי התחשק לי להשקיע, אבל בהחלט אפשר להחליף את חלקם בתמצית וניל מעולה (כתוב במתכון איפה). כל השלבים לא מסובכים להכנה, אבל אם מכינים הכל זה כן דורש התעסקות ולוקח קצת זמן. אפשר בהחלט לקצר- למשל להכין קרמבל במקום עוגיות. לא הייתי מוותרת עליהן לגמרי, וגם לא על רוטב הטופי – כמו שכתבתי, הם משתלבים לביס מושלם.

קדימה, לעבודה:

 Pot de Creme וניל עם רוטב טופי-וניל, קצפת וניל ועוגיות וניל פריכות

Pot de Creme:

חומרים:

מיכל שמנת מתוקה (32%)

כוס חלב

מקל וניל

4 חלמונים

1/3 כוס סוכר

קורט מלח

הכנה:

מחממים תנור ל-150 מעלות.

בסיר קטן מביאים לרתיחה קצרצרה את השמנת המתוקה, החלב ומקל הוניל- אותו חוצים באמצע בסכין חדה ומרוקנים את הגרגרים לתוך הסיר (עם הקצה הלא-חד של הסכין). כמובן שגם את מקל הוניל מכניסים לסיר. ברגע שרותח, מכבים את האש ומניחים בצד ל10-15 דקות (אם נוצר קרום מסירים אותו). מוציאים את מקל הוניל.

בינתיים טורפים במרץ בקערה חסינת חום את החלמונים והסוכר. חשוב לטרוף היטב, עד שהתערובת הופכת לבהירה.

השוואת טמפרטורות: מוזגים כמות קטנה מהשמנת -וניל לקערה עם החלמונים, וטורפים במרץ, שלא יקרש. ממשיכים להוסיף את היתרה לחלמונים, קצת בכל פעם וטורפים היטב בין לבין, לאיחוד מלא. את הקצף שנוצר מסירים (הוא יוצר מרקם גרגירי אח"כ לקרם).

מוזגים את הבלילה לכלים אישיים. מניחים בתבנית, וממלאים אותה במים רותחים (עד כמחצית מגובה הבלילה שבכלים הקטנים). מכסים בנייר אלומיניום את התבנית כולה (עם הכלים שבתוכה), ובזהירות רבה מעבירים לתנור. אופים כ-45-55 דקות, עד שהקרם רוטט במרכז (אך לא נוזלי לחלוטין, רואים את זה מיד כשמזיזים מעט את הכלים בעדינות). כמובן בודקים עוד לפני הזמן המצוין.

מצננים, ולאחר מכן מעבירים למקרר, ל5 שעות לפחות. (מודה שלא התאפקנו וטעמנו גם לפני הקירור, היה מעולה, אבל אחרי הקירור מתקבל המרקם הנכון והטעמים מתחזקים).

*כאן אין מצב לוותר על מקל הוניל, זה מה שעושה את כל הטעם.

רוטב טופי-וניל:

חומרים:

1/2 כוס סוכר לבן

1/3 כוס שמנת מתוקה

מקל וניל

הכנה:

מביאים לסף רתיחה את השמנת עם מקל הוניל (שכמו קודם, חרצנו ורוקנו את הגרגירים לתוך הסיר). שמים בצד להתקרר מעט.

בינתיים, בסיר עם תחתית רחבה (או מחבת כבדה) שמים את הסוכר. על אש בינונית נותנים לו להינמס, מטלטלים את הסיר מידי פעם (לא מערבבים).

עכשיו השלב להיות זהירים ולשים לב: כאשר הסוכר נמס לגמרי ומתחיל לקבל צבע ענברי נוסיף את השמנת המתוקה- מעט, נערבב היטב ונוסיף את השאר. שימו לב- זה מבעבע ממש וזה רותח בטירוף! אני מאז ומתמיד פחדתי להתעסק עם דברים מבעבעים ורותחים, אז אני עובדת עם כפפות מטבח על הידיים ועם כף עץ ארוכה שמונעת ממני קרבה יתרה לסיר… מה שבטוח, עובדים בזהירות. וגם נזהרים שהסוכר לא ישרף- אם הוא מתחיל להתכהות הוא מקבל טעם מר לא נעים. אחרי שהוספנו את כל השמנת מערבבים היטב, נותנים להתבשל טיפונת על אש נמוכה, מכבים את האש וממשיכים לערבב לקבלת רוטב חלק. מוציאים את מקל הוניל (אפשר כאן במקום מקל וניל והוסיף תמצית וניל טובה, כפית וחצי בערך, בשלב של המסת הסוכר).

הרוטב מתמצק כשהוא מצטנן, כשנרצה למזוג ממנו נוכל לחמם אותו שוב לזמן קצרצר על האש והוא יהיה נוזלי שוב.

עוגיות וניל:

מבוסס על המתכון לעוגיות סמיילי של קרין גורן, עם שינויים שלי. בצק נוח לעבודה שלא מצריך קירור לפני החיתוך והאפייה, והעוגיות טעימות מאוד. הכמות של העוגיות מניבה כ-30-40 עוגיות, זה כמובן הרבה יותר ממה שצריך למתכון, אבל תמיד כיף שיש עוגיות שוות בבית 🙂

כאמור, אם רוצים לקצר אפשר להכין קרמבל, ואז אפשר גם להכין כמות קטנה יותר וגם לחסוך את זמן ההתעסקות של הרידוד החיתוך והכל.

חומרים:

2/3 כוס סוכר

1/3 2 כוסות קמח

200 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות

ביצה

2 כפיות תמצית וניל טובה+גרגרים מחצי מקל וניל (הגרגרים מנקדים את העוגיות ונותנים שיק מגניב, אבל אפשר להשמיט כאן את המקל ולהשתמש רק בתמצית)

הכנה:

מחממים תנור ל-160 מעלות. במעבד מזון מעבדים את הסוכר, הקמח והחמאה, עד שמתקבלים פירורים. מוסיפים את הוניל והביצה ומעבדים קצרות רק עד שמתחיל להתגבש טיפונת לבצק. מעבירים לנייר אפייה מקומח מעט, מרדדים וקורצים עוגיות. אופים כ-20 דקות (תלוי בתנור שלכם, היזהרו שלא ישרף).

קצפת וניל:

חומרים:

מה שנשאר ממיכל השמנת המתוקה שהשתמשנו לרוטב הטופי (בערך 2/3 כוס)

2 כפיות תמצית וניל טובה

אופציונלי- גרגרים מחצי מקל וניל

הכנה:

מקציפים את השמנת המתוקה עם תמצית הוניל (והגרגירים ממקל הוניל, אם רוצים) לקצפת יציבה.

 

*דובדבנים טריים לקישוט.

הרכבת המנה:

שמים תלולית של קצפת בכל צנצנת קרם וניל אפוי (עם כפית, או אם אתם רוצים מראה ממש מהוקצע- מזלפים). מטפטפים מעל מרוטב הטופי-וניל, מוסיפים עוגיה ומקשטים כל מנה בדובדבן טרי.

טובלים את העוגיה בקרם ואוכלים הכל יחד.

בתאבון 🙂

מאחלת לעצמי שתהיה לי שנה מלאת אהבה, שאוכל ליהנות ממה שיש לי (ויש לי המון) וגם להתקדם לעבר הגשמת החלומות שלי. ולא להפסיק לחלום…

עוד מתכוני וניל מעניינים ומקוריים תוכלו למצוא כאן , וממש ממש כדאי לכם לנסות את לימונדת הוניל והג'ינג'ר המושלמת של אחותי המוכשרת!

מאפה פילו וגבינה – לשבועות (ולא רק)

שבועות הוא החג שמחכים לו במשפחה שלנו כל השנה. חוץ מאבא שלי, אף אחת מאיתנו לא חובבת גדולה של בשר (ואחת אפילו צמחונית אדוקה), ושבועות זו ההזדמנות לחגוג עם המ-ון מאפים ופשטידות מפנקים ומושחתים.

בכל שנה, ברגע שהיתה מתפרסמת חוברת המתכונים של "תנובה" ו"על השולחן", היינו (אמא שלי, אני ושתי האחיות שלי) עוברות עליה ביסודיות, כל אחת בנפרד, מסמנות בקפידה מתכונים נחשקים, ולבסוף אחרי דיונים היו מתקבלות ההחלטות הרות הגורל- איזה מתכונים יכנסו לארוחות החג (זו שבערב החג, וזו שלמחרת, לכל אחת הוכנו דברים שונים ומושקעים).

בכל שנה הייו נבחרים מתכונים חדשים שעוד לא ניסינו, אבל עם השנים קיבלו כמה מתכונים שווים במיוחד מקום קבוע של כבוד (טארטלטים של בצק פילו עם בצל מקורמל פטריות וקממבר, טארט גבינת עיזים ועשבי תיבול, קנלוני חצילים מושקע במיוחד, מאפה פילו גבינות ותרד, להמשיך?..) אח"כ היו מתחילות הקניות לחג (כן, כמו השגעת שיש בבתים אחרים לקראת פסח או ראש השנה), אמא שלי היתה כותבת תוכנית מפורטת לפעולה שנפרסה על פני איזה שלושה ימים, ואז – למטבח. שעות ארוכות של השקעה והכנה (תודה אמא! 3>) יצרו שתי ארוחות פאר שמחכים להן כל השנה. עם השנים גם אנחנו הצטרפנו למטבח וזה נהייה מין בילוי בנות כזה במטבח, עם יין ומוזיקה, בניצוחן של אמא שלי ואיילה אחותי. בשנים האחרונות החגיגה הורחבה וגם הסבים והדודים והדודות הצטרפו לארוחת הפולחן הזו (וככה אנחנו זוכים בעוד כמה מנות מוצלחות במיוחד, כי יש עוד אופות מוכשרות במשפחה).

אחרי החג, המקרר והמקפיא מתמלאים שאריות משובחות מכל האושר הזה, ככה שאפשר להמשיך וליהנות מארוחות שחיתות עוד קצת…

דווקא באגף הקינוחים, אגב, בשונה לגמרי מכל יום אחר בשנה, אנחנו דבקים במתכון אחד פשוט ומעולה של הדודה שלי לעוגת גבינה, וזהו, כל שאר תשומת הלב מופנית לארוחה עצמה.

היום כבר מצטרפים לרשימות מתכונים מבלוגים אהובים ומרחבי הרשת, ואפילו כמה מתכונים שחיברנו בעצמנו (יש שתי בלוגריות במשפחה כידוע..). כמה מהם תוכלו למצוא כאן למטה.

וקצת בשונה מכל ההקדמה הזו… מתכון סופר-פשוט – מבחינת המרכיבים וגם ההכנה, לא מפונפן, אבל כשהוא יוצא מהתנור אי אפשר לעמוד בפניו. אפשר לשדרג אותו עם כלמיני תוספות או גבינות עזות טעם, אבל בעיני הוא הכי כיפי כמו שהוא.  יכול לסגור לכם פינה לארוחת החג, או להיות מעולה לניצול זנבות גבינות שנשארו אחרי החג, ואח"כ- גם סתם לארוחת ערב באמצע השבוע. הכי כיף.

את המתכון אמא שלי קיבלה מבחורה מקסימה שפגשה במהלך טיול במלטה לפני כמה שנים, ומאז הוא הפתרון האולטימטיבי אצלנו בכל פעם שרוצים משהו ממש טעים וממש מהיר וקל להכנה (וכן, גם לארוחת שבועות הוא מצטרף).

מאפה פילו וגבינות

חבילת בצק פילו (יש להפשיר את הבצק- לילה מראש במקרר, או שעתיים מחוץ למקרר).

לבלילה:

3 ביצים
1/3 כוס שמן (אפשר קצת פחות, שמן זית או שמן רגיל לבחירתכם)

3/4 כוס חלב

מעט מלח, פלפל, מעט אגוז מוסקט (לא חובה)

 

גבינות- גבינה צהובה (מהסוג החביב עליכם) 150-200 גר', רצוי מגוררת

גבינה מלוחה/פטה (או אחרת שאתם אוהבים) 100-150 גר', מפוררת /חתוכה לקוביות קטנות

הכנה:

בתבנית פיירקס או קרמיקה מסדרים שכבה ראשונה של בצק פילו- שימו לב כמה זה קל וכיף: פשוט לוקחים עלה של פילו (לש משנה אם הוא נקרע), מקווצ'צ'ים אותו כמו שמקמטים נייר שמשליכים לפח- ושמים בתבנית. מסדרים איזה שישה כאלה אחד ליד השני, לא דחוסים מאוד, כך שיכסו את תחתית התבנית.

טורפים את חומרי הבלילה (ביצים, חלב, שמן, מלח-פלפל), שופכים כמחצית ממנה על עלי הפילו המקווצ'צ'ים .

מפזרים מעל כמחצית מהגבינות.

מסדרים מעל עוד שכבת עלי פילו (מקווצ'צ'ים כן?) ,

מפזרים עליה את הגבינות שנותרו

ושופכים מעל הכל את הבלילה שנותרה.

שולחים לתנור – אופים ב-180 מעלות כחצי שעה, עד שמזהיב יפה והריח מעו-לה.

מגישים חם.

*לגבי כמות הגבינות- שימו כמה שאתם אוהבים. אני אוהבת לשים מעט מהגבינה המלוחה והרבה מהגבינה הצהובה.

*חבילות בצק פילו של חברות שונות מכילות כמות שונה של עלי בצק – אם יש לכם יותר מ-12-14 עלים כדאי להוסיף עוד ביצה ועוד קצת חלב לבלילה (או אם הביצים בגודל M או שסתם בא לכם שיהיה יותר עסיסי).

ממש כיף להכין את זה עם קטנטנים (שנהנים לקווצ'ץ את הבצק ולפזר את גבינה- אם הם לא מנשנשים את כולה בדרך…)

בתאבון

וחג שמח!!

מחפשים עוד רעיונות לחג? הנה כמה מתכונים שווים שמתאימים גם לשבועות-

טארט בצל מקורמל, גבינת עיזים ורויאל גרוייר

פסטה בקרם תרד

מאפי בצק עם פטריות, רוקפור ואגוזים

מאפים אישיים של בצק עלים, קרם פיסטוקים, גבינת עיזים ופרי

עוגת גבינה ועוגיות שוקולד

פטיפורים של שוקולד, פיסטוק ודובדבני אמרנה

שוקולד-פיסטוק-אמרנה הוא שילוש כמעט קדוש בעיני, ואיכשהו בפטיפורים האלה השלם גדול מסך חלקיו. ממתקי שוקולד עשירים וחגיגיים – כאלה שמשקיעים ומכינים כשרוצים לפנק באמת. כולם מתעלפים כשטועמים מהם, ובד"כ גם מי שסירב לקינוח נשבר… הם מתאימים גם לפסח כי הם נטולי קמח, וכי אחרי ארוחה גדולה וכבדה הם סיום אלגנטי ומוצלח במיוחד, שלא תופס יותר מידי מקום בבטן 🙂

יש פה כמה שלבים – הכנת בסיסי הפיסטוק, הכנת מוס השוקולד, מילוי הפטיפורים וציפוי בשוקולד. פעם לא הייתי מכינה מתכונים עם יותר מידי שלבים, מתוך עקרון. אבל כשראיתי את המתכון הזה של מרת'ה סטוארט, נשברתי, הייתי ח-יי-בת לאכול את הדבר הזה! ואפילו התחשק לי להתנסות באתגר הרב-שלבי הזה. וזה כמובן היה לגמרי שווה את ההשקעה. מאז הכנתי אותם עוד המון פעמים, שידרגתי ושיניתי את המתכון, והוספתי גרסא פשוטה וקלה יותר להכנת מוס השוקולד. אפשר להכין מראש כל אחד מהשלבים (וככה לחלק את זמן העבודה) ואפשר גם להכין הכל מראש ולשמור את הפטיפורים המוכנים במקפיא עד להגשה.

אז הם דורשים השקעה אבל לא מאוד מסובך להכין אותם (ובעיקר ממש כיף!), והם בהחלט אחד הדברים הכי טעימים שהכנתי. ובין הטעימים שאכלתי… באמת וואו.

יאללה לעבודה!

פטיפורים של שוקולד, פיסטוק ודובדבני אמרנה:

(מבוסס במקור על מתכון של מרת'ה סטוארט, עם שינויים ותוספות שלי)

כ-22 יחידות

*שימו לב, את הכנת המוס מתחילים כמה שעות מראש לצורך צינון

א. לבסיס פיסטוק:

1 כוס (100 גר') פיסטוקים קלופים, רצוי קלויים ומומלחים

3 כפות שקדים טחונים

2 כפות סוכר

1 חלבון (מביצה בגודל L)

קורט מלח

כפית וחצי מחית פיסטוק (לא חובה).

במעבד מזון, לרסק את הפיסטוקים למחית (זו לא ממש מחית הומוגנית, אם נשארים פירורים דקים זה בסדר).

להעביר את הפיסטוקים הטחונים לקערת מיקסר, להוסיף את השקדים הטחונים, הסוכר וקורט המלח, ולערבל מעט (בעזרת המקצפים).

להוסיף את החלבון ומחית הפיסטוק ולהקציף מעט, עד שנוצרת עיסה חלקה.

להעביר את העיסה לשק זילוף (עם פיה בקוטר של כ-10 מ"מ), ולזלף עיגולים שטוחים, בקוטר 2 ס"מ (כמות: -כ-44 בודדים, כלומר כ-22 זוגות). (בהיעדר שקית זילוף ניתן להשתמש בכפית, העיסה די דביקה כך שאפשר בעדינות לעצב אותה ביד).

לחמם תנור ל-170 מעלות. (בזמן זה להניח את בסיסי הפיסטוק למנוחה קצרה, שתאפשר התייצבות של צורתם).

לאפות 7-8 דק' , עד הזהבה קלה בצדדים. מומלץ להשגיח ולא לאפות יתר על המידה.

 לצנן .

ב. למוס שוקולד:

120 גרם שוקולד מריר איכותי

מיכל שמנת מתוקה להקצפה

להמיס במיקרוגל את שוקולד עם כחצי מיכל שמנת מתוקה. לערבב היטב, לצנן במקרר למשך לילה. לאחר הצינון להעביר את השוקולד לקערת המיקסר, להוסיף מהשמנת המתוקה שנותרה (להתחיל עם מחצית הכמות שנותרה ולהוסיף במידת הצורך) ולהקציף למוס יציב. להיזהר מהקצפת יתר.

ג. למילוי האמרנה:

כ-11 דובדבני אמרנה ללא הסירופ, חצויים (סה"כ כ-22 חצאים)

ד. לציפוי שוקולד:

200 גר' שוקולד מריר מאיכות טובה.

לקישוט: מעט פיסטוקים קצוצים.

להמיס את השוקולד במיקרוגל, בפולסים קצרים של כ-30 שניות, לערבב היטב בין חימום לחימום, עד המסה מלאה (בזהירות שלא ישרף).

הרכבת הפטיפורים:

ליצור זוגות מתאימים בגודלם מבסיסי הפיסטוק. על תבנית נוחה (רצוי מרופדת בנייר אפייה למניעת הידבקות של ציפוי השוקולד), להניח בסיס פיסטוק, עליו כמות של כחצי כפית ממילוי השוקולד (ניתן להיעזר בשק זילוף או בכפית). על שכבת השוקולד להניח חצי דובדבן אמרנה, להשלים עם מעט מוס שוקולד אם נשארו מרווחים, ולסגור בעדינות עם בסיס פיסטוק נוסף. להכין כך את כל הפטיפורים. (המילוי רך יחסית ועלול להימרח בצדדים, ישרו עם האצבעות ככל האפשר ואל דאגה! ציפוי השוקולד יסתיר את הכל).

מומלץ בשלב זה להקפיא לכמה דק' את הפטיפורים הממולאים, לייצוב לפני הציפוי בשוקולד.

ציפוי: לטבול כל פטיפור בשוקולד המומס לציפוי (אפשר להיעזר במזלג וכפית- להניח את הפטיפור על המזלג להכניס לשוקולד ועם הכפית לטפטף את השוקולד מעל הפטיפור), לתת לעודפי השוקולד לטפטף. להניח בזהירות על התבנית, לקשט בפיסטוקים קצוצים (מיד, לפני שהשוקולד מתקשה).

ניתן לשמור את הפטיפורים במקרר כ-3-4 ימים (בשכבת אחת), או להקפיא (ולהוציא כחצי שעה לפני ההגשה).

*לפטיפורים עוד יותר עשירים, אפשר להוסיף פיסת מרציפן איכותי משוטחת לדיסקית לכל פטיפור (מתחת למלית מוס השוקולד).

אם בא לכם לאתגר את עצמכם, נסו את הגירסא הזו למוס השוקולד, שמפיקה מוס במרקם לעיס (הגרסא המקורית של מרת'ה. אם יש הריוניות בסביבה זה פחות מתאים כי החלמונים לא מבושלים לחלוטין) .

לסירופ סוכר:

2 וחצי כפות סוכר

2 וחצי כפות מים

לשים בסיר קטן, להביא לרתיחה, לערבב להמסת הסוכר.  להמשיך לבשל על רתיחה עדינה כ-3 דק', תוך ערבוב. להסיר מהאש, לצנן (הסירופ מסמיך בצינון).

לתערובת השוקולד:

120 גר' שוקולד מריר איכותי

2 חלמונים (מביצים בגודל L), טרופים קלות לאיחוד

להמיס את השוקולד במיקרוגל, בפולסים של כ-30 שניות וערבוב לאחר כל חימום, עד להמסה מלאה.

לצורך בישול קצר של החלמונים (כדי לא להשתמש בביצים "חיות" לחלוטין): להרתיח מים בקומקום, עם הרתיחה להעבירם לסיר קטן שעליו מתלבשת בנוחות קערה שמתאימה להקצפה ועמידה בפני חום (ליצור מעין אמבט באן-מארי).

לשים את שני החלמונים בקערה ולטרוף במטרפה ידנית, מעל לסיר עם המים החמים. לטרוף את החלמונים כך, כמה דק', עד שהחלמונים נהיים חמים למגע ומסמיכים מעט (אבל אל תגזימו שלא יקרשו).

להעביר את הקערה למיקסר ולהקציף במהירות בינונית, עד שהתערובת מתקררת.

להוסיף את סירופ הסוכר (שהכנו קודם) ולהמשיך בהקצפה, במהירות גבוהה, לקבלת תערובת תפוחה ובהירה (כ-2-3 דק').

להוסיף לתערובת את השוקולד המומס, ולקפלו לתוך התערובת.

(להמשיך במילוי הפטיפורים וציפויים לפי המתכון, אם התערובת רכה מידי אפשר להקפיא ל-10 דקות או לצנן במקרר).

בתאבון,

וחג שמח!

משלוח מנות

זו השנה הראשונה שהקטנטן בגן והתבקשתי להכין לו משלוח מנות. זה התחיל מ"ברור, נעשה משהו בקטנה", די מהר עבר ל"טוב בפינטרסט יש דברים ממש יפים, אולי נעשה משהו קצת יצירתי ומושקע כזה", ומשם הדרך ל"אומייגוד, כבר שמונה בערב ועד מחר בבוקר צריך להיות משלוח מנות מו-שלם , שלא יפול מאלה של כל האימהות המטורפות האלה בקבוצה של היצירה, ואין לי מושג איך זה בכלל הולך להיראות!!!" – היתה קצרה. טוב, אני די טובה בדד-ליינים של הרגע האחרון. זה משחרר ממני יצירתיות.

בפעם האחרונה שהתעסקתי עם משלוחי מנות, זה היה בצלחת קרטון מכוסה במפית תחרה או משהו כזה. מזל ששתי אמהות מהגן הציעו לי להשתמש בתבנית חד פעמית כבסיס ולסדר בכלים קטנים את הירקות, הפירות ושאר ההפתעות שנתבקשנו להביא.

אז בשמונה בערב, אחרי שתבנית מתאימה לא נמצאה, גוייס למשימה מכסה קרטון של אריזת מתנה נושנה של "ללין"… הוא נעטף במפית כמיטב המסורת, אבל אחת עם סטייל. כלי פלסטיק לא באו בחשבון, מזל שבסופר היו סלסלות נצרים חינניות (ב-2 ש"ח האחת), שבהתחלה לא ממש חיבבתי אותן אבל הן דווקא השתלבו יפה בעניינים. ומכאן זה כבר התחיל להיות כיף: עטרות נייר יפות של קאפקייקס לירקות החתוכים, תבנית פלסטיק קטנה של קינוחים קושטה בסרט המדבקה המהמם שבדיוק נרכש בdreams & wishes וחיפש את ייעודו וככה הפירות זכו ללוק הורס, כפית קטנטנה הוצמדה בוואשי טייפ למעדן "גמדים", מדבקות שמחות הוצמדו לאריזת הכריכים, אבא תרם את חלקו וצייר כמה ליצנים ואוזני המן (וגם כתב כרטיס ברכה, כי ביקשתי יפה), וזהו. עמדנו במשימה.

פורים שמח!

טארט שקדים ושוקולד עם בצק מרציפן

שאלו אותי כמה פעמים איזה עוגה או קינוח אני הכי אוהבת. חשבתי על זה ממש המון, ואני חושבת שהתשובה היא טארט. אני ממש-ממש אוהבת בצק פריך, וטארט הוא צורה מושלמת של זה. וכל הטופינגז מעל זה בכלל כיף: קרם פטיסייר, שוקולד, פירות, קרם שקדים…. אני מאוד אוהבת לשחק עם זה ולהמציא בכל פעם שילובים מעניינים חדשים.

אתגר החודש של פרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה היה שקדים, מיד ידעתי שמתחשק לי להכין טארט, והתחשק לי משהו מרוכז כזה, שיזכיר פטיפור איכותי, אבל בגרסה מוגדלת ו"עוגתית". וככה נולד לו טארט שוקולד ושקדים – הבסיס הוא בצק פריך, שלתוכו הוספתי מרציפן, והוא שווה ביותר בפני עצמו! אפשר להכין ממנו גם עוגיות חמאה-מרציפן מעולות, וגם להשתמש בו לקראמבל. על הבצק הפריך יש שכבה של קרם שקדים, מעליה דובדבני אמרנה (שהשילוב שלהם עם טעמי השקדים והמרציפן מוצלח במיוחד) ומעל כמובן, שוקולד. מרוכז, פטיפורי וממש טעים.

טארט ושקדים ושוקולד עם בצק מרציפן

חומרים:

לבצק פריך מרציפן (מבוסס על הבצק הפריך המושלם של חן שוקרון מהבלוג "מתוקים שלי", בתוספת המרציפן ושינויים שלי) :

כוס (140 גר') קמח

1/2 כוס (60 גר') אבקת סוכר

1/4 כפית מלח

150 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

1 חלמון ביצה

120 גר' מרציפן חתוך לקוביות

 

לקרם שקדים:

100 גר' סוכר

100 גר' שקדים טחונים

100 גר' חמאה רכה

1 ביצה.

 

כ-15 דובדבני אמרנה  חצויים + 2-3 כפות מהסירופ שלהם

 

לשכבת השוקולד:

150 מ"ל שמנת מתוקה

200 גר' שוקולד מריר איכותי (רצוי 60% מוצקי קקאו)

 

הכנה:

בצק פריך מרציפן:

מנפים את הקמח ואבקת הסוכר למיכל מעבד המזון, מוסיפים מלח ומעבדים "על יבש" לערבוב. מוסיפים את קוביות החמאה ומעבדים בפולסים קצרים לקבלת פירורים דקים (מזכיר קוסקוס). מוסיפים את חלמון הביצה ומעבדים עד שהבצק מתחיל להתאסף לגושים. מוסיפים את המרציפן ומעבדים קצרות לבצק.

מדביקים פיסות קטנות של הבצק על תבנית טארט מתפרקת (גודל 26), בזריזות ובלי להתעסק יותר מידי עם הבצק בידיים. מכסים בבצק את תחתית התבנית והדפנות. מקפיאים ל-1/2 שעה לפחות (ועדיף יותר).

קרם שקדים:

שמים את הסוכר, השקדים והמחאה במעבד מזון (אין צורך לשטוף מהכנת הבצק), מעבדים לאיחוד. מוסיפים את הביצה ומעבדים היטב לאיחוד מלא. מעבירים למקרר עד השימוש.

מחממים תנור ל-180 מעלות. מורחים את קרם השקדים על הבצק הקפוא ואופים (כן, ישר מהמקפיא לתנור) כ-20 דקות, עד שהבצק מזהיב בצדדים והקרם אפוי (תבדקו כבר אחרי 15 דקות ותשגיחו שלא ישרף).

מצננים את הבצק האפוי. אם קרם השקדים התנפח ולא נשאר הרבה מקום לשכבת השוקולד אפשר לדחוס אותו קצת בגב של כף, לגובה אחיד.

על קרם השקדים מטפטפים כ-2-3 כפות של הסירופ של דובדבני האמרנה, ומעליו מפזרים חצאי דובדבנים.

מכינים קרם שוקולד:

ממיסים במיקרוגל 150 מ"ל שמנת מתוקה יחד עם 200 גר' שוקולד מריר איכותי (רצוי 60% מוצקי קקאו). מערבבים היטב, אם ממש חם נותנים כמה דקות להצטנן.

יוצקים את השוקולד מעל קרם השקדים ודובדבני האמרנה, מטלטלים מעט את התבנית לכיסוי אחיד. מצננים במקרר עד להתייצבות השוקולד (ואם אתם חברי סבלנות, זה מושחת ומעולה גם כשהשוקולד חם ונוזל…)

העוגה נשמרת במקרר כ-4 ימים.

 

*אפשר כמובן להכין גם בתבניות טארט אישיות.

 

לעוד מתכונים שווים עם שקדים, של יתר משתתפי "כחומר ביד הבלוגר", הכנסו לכאן.

עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

בשבוע האחרון קרו המון דברים כיפיים. בין השאר, הצטרפתי לפרוייקט "כחומר ביד הבלוגר" של מנטקה – בכל חודש מוכרז חומר גלם אחר כנושא לפיו מפרסמים מתכון בבלוג, אות המתכונים של כל הבלוגרים המשתתפים בפרוייקט אפשר למצוא באתר של מנטקה. אתגר החודש היה תותים, וזה כבר כיף.

דבר כיף נוסף הוא שאחותי, הלא היא ה"פוסט בלונד" המגניב, הגיעה לביקור מולדת (מי שעוקב אולי זוכר שלפני כמה חודשים היא נסעה לחו"ל ללימודים), ובגלל שבבוסטון אין בכלל תותים עכשיו ובגלל שכבר מזמן תכננו פוסט משותף, החלטנו לאחד כוחות,
ולכבוד 2015 החדשה והנוצצת שבאה עלינו לטובה (אמן), הכנו לכם מסיבת תותים בשמפניה! גם יפה, גם חגיגי וגם ממש טעים.

ההשראה למתכון עלתה מכתבה של מיכל בוטון ל"על השולחן" בגיליון דצמבר, על עוגות ומתוקים רוויי אלכוהול, וגם ממנת ג'לי השמפניה ופירות יער שאכלנו פעם מזמן ב"יועזר בר יין" המיתולוגית, ומעוגה שאכלנו בקונדיטורית "קרמל" שבמושב ערוגות.

העוגה כאן היא עוגה בחושה, שיש לה נוכחות בפה ואפילו קצת "כובד", בעינינו זה כיף שיש במה לנגוס לצד הקצפת והג'לי הקלילים (אבל אם בא לכן עוגה קלילה יותר גם עוגת טורט תשתלב כאן מצוין). המתכון מבוסס על מתכון של יעל גרטי, השמטנו את המייפל והוספנו הרבה תמצית וניל וזו עוגת וניל מוצלחת וכיפית.

הג'לי- השתמשנו במתכון של רותי קינן. היציבות של הג'לי מושפעת מהאיזון בין יחסי האלכוהול, הסוכר והמים (ג'לי יציב יותר פחות יתפרק וגם אפשר לחתוך אותו ואילו ג'לי רך יותר אי אפשר). במידה ואתם רוצים לשחק עם המרקמים או לשנות את הכמויות אתם מוזמנים להיעזר בכתבה הזאת, לנו אחרי כל השמפניה הזאת לא היה ראש לחישובים אז נצמדנו למתכון  🙂

האלכוהול – אפשר להשתמש כמובן בשמפניה, אפשר גם להחליף אותה בקאווה או כל יין מבעבע אחר שאתם אוהבים  – אנחנו השתמשנו בזה של ורדי שחביב עלינו במיוחד.

אפשר להכין עוגה אחת גדולה ועגולה, אפשר להכין עוגה מאורכת (בתבנית אינגליש קייק), אפשר להכין בכוסות אישיות, ואפשר גם להכין את הג'לי בכוסות יין או בתבניות סיליקון מהודרות. שילוב של כמה אפשרויות, כמו שעשינו כאן, נותן לוק חגיגי ומסיבתי במיוחד, ומאפשר צורת הגשה מגניבה (למשל פרוסת עוגה מלווה בגביע ג'לי-שמפניה-ותות ליד).

עשה לכם חשק? יאללה לעבודה, זה לא מסובך (רק שימו לב שחלק מהדברים דורשים הכנה מראש):

עוגת קצפת ותותים עם ג'לי שמפניה

ג'לי שמפניה (מתכון של רותי קינן)

חומרים:

1 שקית (14 גרם) ג'לטין ללא טעם

11/2 כוסות מים

1/2  כוס סוכר

11/2 כוסות שמפניה

הכנה:

שמים את הג'לטין בקערית, מוסיפים 1/2 כוס מים, בוחשים בזהירות ומניחים בצד ל-25 דקות.

בסיר קטן מרתיחים את כוס המים שנותרה עם הסוכר עד שכל הסוכר נמס. מסירים מהאש ומצננים מעט.

מוסיפים את הג'לטין המרוכך לסירופ החם ומערבבים עד שנמס. מוסיפים את השמפניה ובוחשים בזהירות.

אנחנו אהבנו מאוד את המראה של יהלומי הג'לי – אם אתם רוצים להכין כאלה, שפכו את תערובת הג'לטין הנוזלית לתבנית (לא מאוד משנה איזו) והניחו לה להיקרש כ-4 שעות במקרר. לאחר שנקרש פשוט מפוררים את הג'לי ביד ומפזרים על העוגה, נוצר מראה של יהלומים או של שבבי קרח ואנחנו חושבות שזה מגניב. אפשר גם להכין חלק מכמות הג'לי בכוסות יין לאפקט חגיגי. שימו לב שאם מוסיפים תותים (שלמים או פרוסים) לתוך הג'לי, הם יצופו למעלה. אפשר להשאיר תות צף (זה מקסים), או שאם אתם רוצים שהתותים יהיו בתוך הג'לי ממש אז ממלאים בתערובת עד לחצי הגובה ושמים את התות, מעבירים למקרר עד שנקרש חלקית (כ-30 דקות) ואז מוזגים מעל עוד מהתערובת כך שתכסה את התותים (ומחזירים למקרר). הכנו גם כתר ג'לי – בתבניות אישיות מסיליקון, השתמשנו בתבניות מיני-קוגלהוף, סידרנו תותים פרוסים כך שהם "עומדים" בתבנית ויצקנו עליהם את התערובת. כדי לחלץ את הג'לי מהתבניות האישיות לאחר הקירור יש לטבול אותן תחילה (מבחוץ) במים חמים ואז להפוך בעדינות על צלחת (וגם קצת להתפלל כי לפעמים זה מתפרק…אבל אז תמיד אפשר להפוך את זה ליהלומי ג'לי!).

עוגת וניל בחושה (מבוסס על מתכון של יעל גרטי)

עוגה עגולה בתבנית  26 או 2 תבניות אינגליש קייק או כ10-12 תבניות אישיות

חומרים:

200 גרם חמאה רכה

1/3 1 כוס סוכר

4  ביצים

1/3 1 כוס שמנת מתוקה (300 מ"ל)

1/2 1 כפות תמצית וניל איכותית

2 כוסות+ 2 כפות קמח מנופה

1/4 כפית מלח

2 כפיות אבקת אפיה

הכנה:

מחממים תנור ל-170 מעלות, משמנים את התבנית.

מערבבים בקערה בעזרת מרית חמאה וסוכר לתערובת אחידה.

מוסיפים ביצים וטורפים במרץ בעזרת מטרפה, לתערובת מעט תפוחה (אין צורך במיקסר).

מוסיפים שמנת מתוקה וטורפים לאיחוד.

בקערה נפרדת מערבבים קמח מנופה, אבקת אפייה ומלח. מוסיפים לתערובת הביצים וטורפים רק עד לאיחוד (לא לטרוף יותר מידי). מעבירים את הבלילה לתבנית ואופים עד שסכין הננעצת במרכז העוגה יוצאת נקייה, כ-30-35 דקות בערך. מצננים את העוגה, לאחר שהצטננה לגמרי מחלצים בעדינות מהתבנית.

להרטבת העוגה:

3 כפיות גדושות ריבת תות ביתית

כוס שמפניה

לערבב היטב עד להמסת הריבה בשמפניה.

לקצפת:

2 מיכלים של שמנת מתוקה להקצפה

1/3 כוס סוכר

להקציף לקצפת יציבה.

כסלסלה וחצי של תותים.

הרכבת העוגה:

חוצים את העוגה באמצע לרוחב (כך שיתקבלו שתי פרוסות עגולות. אם עושים בכוסות אישיות חותכים בצורה דומה את העוגות האישיות, אפשר לחתוך כל אחת מהן לשלוש פרוסות עגולות).

בעזרת כף מטפטפים מריבת התות המדוללת בשמפניה על בסיס העוגה,

מורחים כמחצית מכמות הקצפת על העוגה הספוגה שמפניה.

מסדרים את התותים הפרוסים על שכבת הקצפת,

מניחים שכבת עוגה נוספת, ומרטיבים גם אותה בריבת התות בשמפניה. מורחים (יפה) את הקצפת שנותרה מעל העוגה ומסדרים מעל תותים פרוסים, מפוררים (ביד) יהלומי ג'לי שמפניה לעיטור.

2015 שמח!!!

 

לפוסט של איילה:

http://wp.me/p13jIH-gV

לעוד מתכוני תותים של חברי "כחומר ביד הבלוגר":

http://www.manteka.co.il/items/1290.html